קשר עין גליון 273 - ירחון ארגון המורים נובמבר 2017

שני גורמים הכשילו את הטיפול בתופעה בעבר: האחד הוא הנטייה הרווחת לפרש תקיפה מינית של קטינים כ"סקרנות מינית", או כ"תגובת הסתגלות האופיינית לגיל ההתבגרות". האחר הוא אי הבחנה בין עבירות מין לבין עבירות אחרות שמבצעים קטינים

של הנפגע, בעיקר בגיל הפגיעה, במשך התקיפה המינית וגם בתקופה שבה הקורבן שמר את הסוד ולא פנה לקבלת עזרה. ככל שהנפגע פונה לטיפול בשלב מוקדם יותר, סמוך למועד התקיפה המינית, גוברים הסיכויים להצליח בתהליך. להלן כמה מההשלכות של תקיפה מינית על חיי הנפגע: . ילדים שחוו תקיפה מינית מתקשים ליצור קשרים 1 חברתיים, ניכר בהם דיכוי עצמי, ויש להם בעיות בתחום הלמידה. כל מערכות האמון בחייהם של הילדים האלה נפגעות. . פעמים רבות ילדים שחוו תקיפה מינית נוטים להאשים 2 את עצמם. הם מרגישים בושה ואינם מדברים על מה שעובר עליהם. . פגיעה מינית בילדות עלולה להביא לידי הידרדרות, 3 שימוש באלכוהול ובסמים וחשיפה להתנהגויות מסוכנות אחרות. מהנתונים עולה תמונה קשה של תוקפנות מינית המופיעה בקרב בני נוער ואף מוקדם יותר. המורים זקוקים לכלים, להדרכה ולתמיכה כדי לזהות את מקרי התוקפנות המינית.

חברתית לקויה, כאשר ההורים מתגמלים את הילד באופן חיובי על התנהגויות מיניות לא ראויות. השפעות טראומתיות בילדות, בעיקר קשר לא רציף ואלים מצד

הדמות המטפלת העיקרית, יחד עם התנהגות אימפולסיבית ולא עקבית, הן הסיבות הפסיכולוגיות להתפתחות הפגיעה המינית באחרים. תפקיד חשוב בתהליך ההבחנה בקורבנות להתעללות מינית מוטל על המערכת החינוכית, אחת המסגרות המרכזיות בחיי היום-יום של הנער. יש ציפייה שאנשי חינוך יוכלו לזהות סימנים שיש בהם כדי לעורר חשד לפגיעה בתלמידים או לאלימות כלפיהם מוקדם ככל האפשר. הדרכים לזיהוי שינויים בהתנהגות וסימנים אחרים הן חלק מן הכלים הנלמדים בהכשרות מורים. הפגיעה הנפשית הנגרמת מתוקפנות מינית משפיעה על מבנה האישיות של הילד ומזיקה לבניית הדימוי העצמי שלו. נפגעי תקיפה מינית סובלים מתסמינים פוסט טראומתיים, המתבטאים במגוון הפרעות בדרגות קושי שונות, התקפי חרדה, דיכאונות, ניתוקים רגשיים, הפרעות אכילה, הפרעות בהתנהגות ואפילו פגיעה עצמית ואף התנהגות אובדנית. ההתמודדות עם הטראומה הנגרמת מתקיפה מינית שונה מקורבן לקורבן, והיא תלויה בגורמים הנפשיים והסביבתיים

33