קשר עין גליון 275 - ירחון ארגון המורים ינואר 2018

מחברת ספרים העוסקים בכוחה של המילה העברית, רכזת לשון עברית, תיכון אליאנס

אורית גמרמן

ערכה של מילה

צמיחת האדם

כוחה של המילה העברית מהיבטים ערכיים, פילוסופיים, רגשיים ועוד

ביכולתנו לבטא את עצמנו נוסף על החיוּת שבנו, ובכך אנו יכולים גם לבטא את צמיחתנו. לצמיחה אנו זקוקים, מצד אחד, לשורשיות, ומצד אחר – לשינוי. קשר המשמעות בין המילה "שינוי" לבין המילה "צמיחה" מזמין עיון פילוסופי בו. אחת המשמעויות של השורש שנ"ה היא להחליף, כלומר, להפוך את הקיים לאחר - דבר המאפשר התחדשות וצמיחה. משמעות אחרת שלו היא לחזור על פעולה, לעשות דבר בשנית. אפשר להציע קישור יפה, גם אם אינו מדעי, בין ה: המילה ָ נ ָ שתי המשמעויות האלה בהקשר של המילה ש ה מזכירה לנו כי היא חובקת בתוכה תהליך החוזר על ָ נ ָ ש חודשים, ובה בעת מסמנת לנו את חשיבותו 12 עצמו בכל העמוקה של השינוי הנחוץ לנו בהתפתחותנו. בט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות, נאחל לנו ולתלמידינו להתחבר לתהליך הטבעי של מחזוריות השנה, נחשוף את תלמידינו לשורשיהם, ונאחל להם צמיחה משגשגת, התפתחות פורחת, צבעונית וססגונית, ממש כמו בטבע.

עולם הצומח ממלא את חיינו, ונמצא אותו בשירים, בסיפורים, בברכות, ובספר הספרים - התנ"ך. יש הרואים בפסוק "כי האדם עץ השדה" (דברים כ' י"ט) השוואת האדם לעץ צומח מכה שורשים, מתפתח ומניב פירות, וכיום אנו נעד צומח ועשיר של שירים שמוזכרים בהם ִ מוקפים במ שמות צמחים למיניהם. מה מספרת העברית על רצוננו לצמוח? ח, כהגדרתו במילון אבן-שושן, משמעותו: "יצא ַ מ ָ הפועל צ מן האדמה או ממקום גידול אחר וגדל, בצבץ והתפתח". מכאן שבפועל זה גלומה התפתחות המסמלת השתנות. על יצירת האדם הראשון מסופר בתנ"ך כך: "וייצר ה' אלוקים את האדם מן האדמה" (בראשית ב', ז'). לפי הפסוק הזה אפשר לומר ששורשינו, כל בני האדם, באדמה – כמו שורשיהם של צמחים. צמיחתנו מזמינה, בעיקר, צמיחה רוחנית. זאת לפי התפיסה שהאדם נברא בצלם אלוקי רוחני, כנאמר: "ויברא אלוקים את האדם בצלמו, בצלם אלוקים ברא אותו" (בראשית א', כ"ז). לכן אנו קרויים 'חי מדבר' – המבטא את עצמו.

38