קשר עין גליון 276 - ירחון ארגון המורים פברואר 2018

שרונית חיים

מורה ויזמת פרויקטים לשוניים ייחודיים לשימור העברית

בית ספר בהאזנה מיזם הצדעה לרדיו בישראל במסגרת לימודי הלשון העברית

מיזם לשוני פורה ומשותף של תלמידים משני בתי ספר מובילים של רשת אורט, אורט רבין גן יבנה ואורט ימי אשדוד, הביא להפקת סדרה מיוחדת במינה של תוכניות רדיו המשודרות מהיאכטה של אורט ימי אשדוד. השׂיא שלה יהיה בתוכנית הדגל - הצדעה לרדיו המיתולוגי, מתוך געגוע עמוק לתוכניות 'של פעם', ששודרו ברדיו הרבה לפני סגירת רשות השידור. אם אתם בגיל הנכון, וגדלתם על על רשת א, רשת ג ואפילו על קול השלום, הכתבה הזאת תחזיר אתכם לתקופה היפה ביותר של הרדיו בישראל. ואם אתם צעירים יותר, תהיה זו לכם הזדמנות לטעום משהו מטעמה של אותה תקופה בשידורי הרדיו. מה מחכה לנו? תיפופים באצבעות על השולחן ורקיעות ברגליים, שיאפשרו לנו לשקוע בחיקו החם של הרדיו המיתולוגי. הישארו עימנו לשעה קלה של קריאה ערבה. בחיקו החם של הרדיו לפני ששזפו עיניי לראשונה את הטלוויזיה הלימודית (לימים: החינוכית), האזנתי לתוכניות רדיו בטרנזיסטור ישן על ענפי עץ התפוחים, בחצר של בית ילדותי. כילדה, קרא לי לוח שידורי הרדיו והכתיב לי את סדר יומי. בייחוד עוררה את מעמקי סקרנותי תוכנית ששודרה בשעה שתיים בצוהריים, ושמה "לאם ולילד". הטקסטים היו מהפנטים, בעיניי, והתסכיתים מרתקים. בעיקר, צליל קולם הייחודי של השדרנים (רעיה אדמוני, יעקב בנאי ועוד) הצית את פשר לי, מדי יום ביומו, לשקוע בחיקו החם ִ דמיוני, וא של הרדיו. בתום יום הלימודים הייתי אצה לדרכי כדי לא להחמיץ את השידור, ובמובן זה אפשר שהדרך מבית הספר

הביתה - הדרך עצמה אל הרדיו - הייתה החוויה האמיתית שבה מצאתי את עצמי. כל תוכנית, גם אם הייתה דחוסה בטרנזיסטור ישן, הייתה מפוארת ונדירה בעיניי והייתה מגלה לי את כל מה שנחוץ לי לדעת - בלי גרם אחד של ציניות. פרידה מהמגדלור של הילדות השנה נפרדתי סופית מרשת א - המגדלור הבוהק של ילדותי, שהרעיף עליי מטובו - עם סגירת רשות השידור, ונהייתי לאחרונת הטרובדורים, ששרה שירי הלל וגעגוע לרדיו המיתולוגי בתום שנה לסגירת שעריו. וכך אני מוצאת את עצמי, כילידת דור הנפילים, מרחמת על הנוער שלנו, שאינו נהנה מחוויית ההאזנה המשפחתית המגבשת על יד הרדיו, שמבזבז שעות על צפיית בינג' בסדרה אחרי סדרה ולאחר מכן עוד כמה שעות על שיחות ווטסאפ, ושגם במפגשי חברים שלו יש רגעים רבים של שתיקה כי העיניים לכודות במסך. צוות שדרנים מנצח הרעיון ליישם את הידע הלשוני, הנלמד בשיעורי לשון, באמצעות למידה שיתופית פעילה בין שני בתי הספר של אורט, הוביל לביצוע מושקע וייחודי של שש תוכניות רדיו שהפיקו התלמידים. שישים תלמידים נחלקו לשש קבוצות, וכל קבוצה בחרה סוגה (ז'אנר): תוכנית אירוח, שאלות מאזינים, מגזין אקטואליה, ספורט ועוד. התלמידים קיבלו דף עזר לגיבוש הרעיונות, ובו הנחיות לשבץ פינת לשון, הכוללת תחדישים של האקדמיה ללשון העברית, ולסיים כל תשדיר בחידה לשונית נושאת פרסים. כל תוכנית רדיו

18