קשר עין גליון 276 - ירחון ארגון המורים פברואר 2018

navabs@gmail.com מורה לספרות בתיכון ע"ש גלילי בכפר-סבא ומורה מוסמכת ליוגה

נאוה בן שלוש

"ליבי במזרח" חוכמת המזרח כדרך חיים - הגות ומחשבת הגוף

סוריה נאמאסקארה ברכת השמש לא רק “למאטיס יש את השמש בבטן״ )1995 , (שם ספרה של יהודית קציר, בהוצאת הקיבוץ המאוחד

ששקיעת השמש הכרחית כדי שהיא תזרח מחדש, כשם שהרס והתנוונות חייבים להצמיח מתוכם צמיחה וגדילה, שינוי והתחדשות. ומה אפשר להפיק מכך בחינוך? ובכן, נחזור לכותרת המאמר – לא רק “למאטיס יש את השמש בבטן״, אלא לכולנו. המוטיבציה המופלאה ביותר של העצמי היא המוטיבציה ליצירתיות. הצייר אנרי מאטיס הכריז, בפגישה עם פיקסו: “יש לי שמש בבטן״ - וכוונתו הייתה לרצון היצירה הבוער בתוכו, בדומה לאנשי רוח רבים שאין ביכולתם שלא לצייר, לשורר, לפסל, לנבא את שבוער בעצמותיהם. טוב נעשה אנו, המורים, אם נסייע ללומדים שאנו מופקדים על חינוכם לעורר את השמש הפנימית שבקרבם, להבעיר את הרצון לקלוט ולהפנים ידע ולהפוך אותו ליצירה, ולהאיר את הפינות החבויות הקיימות בתוכם, ללא ידיעתם, כדי שיוכלו לתפקד בכל חיוניותם, להיות משמעותיים בעיני עצמם ולהשאיר חותם בסביבתם. דרך מהלכיה של השמש אנחנו יכולים להביא לידיעת תלמידינו, כי מתוך החשכה המלווה את הכישלון גם באה ההתרוממות והצמיחה המחודשת, כשם שפרח שנסגר לעת ערב, באין קרני שמש “להפיח בו חיים״, שב ונפתח במלוא תפרחתו בבוקר. הארעיות המאפיינת את חיינו מאפשרת לדברים להשתנות, ואת מקומה של חוסר הצלחה שחווינו היום תוכל לתפוס התרוממות רוח מחר... הכול לטובה!

במהלך התפתחותה של התרבות האנושית העריצו בני אדם את השמש, אף סגדו לה, והיללו אותה בשירים, בסיפורים מיתולוגיים ובטקסטים פולחניים, מתוך ידיעה כי היא משרתת את קיומם בעולם ובלעדיה חייהם נתונים יהיו לחשכה מתמדת, לקור מקפיא ולרעב. ברור לנו כי האנרגיה המוקרנת אלינו מהשמש הגשמית, אל העולם, מאפשרת לדברים לגדול, להתפתח, לייצר ולחיות, וסמליותה כאור בחשכת הבוּרוּת - או ייצוגה כחוכמה, ידע, דמה - נהירים לרבים מאיתנו. מסורות המזרח ִ נאורות וק הקדומות והמרתקות העשירו אותנו בהיבטי משמעות נוספים שהעניקו לשמש. הם ייחסו לה איכויות הנוגעות להתפתחותנו האישית ואף דאגו לשמרן דרך תרגולות רוחניות. בתרבות ההודית השמש נחשבת ללב הפיזי והרוחני של עולמנו ומסמלת את יכולת ההבחנה, את הכוח הפנימי, את הידע ואת המוּדעוּת. היוגים מאמינים שלכל אחד מאיתנו יש יקום שלם בתוכו ומתפקידנו לחקור אותו ולמצוא את השמש הפנימית שלנו, מקור האור האישי, לחשוף את כוחותינו הפנימיים ולגלות את החוכמה הטבעית שלנו - מתוך נקודת מוצא כי אין אנו מודעים לכל היכולת שלנו ואין אנו מנצלים אותה באופן מיטבי. ברכת השמש [סוריה– אל השמש; נאמאסקארה – הודיה, השתחוות] היא נוהג קבוע במסורת של היוגים. זוהי סדרה תנוחות יוגה שיש לבצע ברצף, באופן אחיד והרמוני, 12 של בתיאום מדויק של הנשימה. הדרך שבה היא מתבצעת נקשרת, בין השאר, להבנה

38