קשר עין גליון 278 - ירחון ארגון המורים - אפריל 2018

לשעבר מנהל המחלקה לחינוך ערכי ומנהל איכות באורט ישראל

ד"ר אבי צפרוני

"כל שעל בהתקדמות האנושית עולה בזרמי דם. - היינריך היינה האין המחיר יקר במקצת?"

חינוך טכנולוגי-מדעי המעוגן בערכים ומנווט על ידיהם האם יש ערך כלשהו למדע ולטכנולוגיה שאינם מעוגנים בערכים?

מוסכם על כולנו, שברכה רבה שורה בכנפי ההישגים הטכנולוגיים והמדעיים. הם משפרים את רמת חיינו, מבטיחים לנו נוחות יתרה ומקילים עלינו במאבק הקיומי היומיומי. מאז הופעת האדם על האדמה הייתה הבעיה העיקרית של האנושות - השליטה על הסביבה וההתמודדות עימה. כמעט כמיליון שנים נאבקו בני האדם להפיק מסביבתם מזון, לבוש ומחסה. הגילויים המופלאים של המדע ושל הטכנולוגיה סיפקו את הידע המאפשר להאכיל, להלביש ולספק מחסה לכל בני האדם על פני כדור הארץ. הסגידה למדע ולטכנולוגיה משתקפת אצל אפלטון, שכתב על שער האקדמיה שלו "בל ייכנס איש שאינו יודע גאומטרייה", ואצל שפינוזה, שהרגיש עייף מהסתירות בין האתיקה למציאות ולכן ראה את הנצחי-אלוהי במדעים המדויקים. )1983 ואכן, דוח המועצה הלאומית למדע בארה"ב (משנת קובע בנחרצות: "קידומו של כוח העבודה בתחומי המדעים וההנדסה הוא מרכיב חיוני ביתרונה התחרותי של האומה". במאמר זה אנסה לתת מענה לשאלה, האם יש ערך כלשהו למדע ולטכנולוגיה שאינם מעוגנים בערכים. ביטוי ציורי לסוגיה זו נוכל למצוא בסיפור התנ"כי על מגדל :)9 - 1 , בבל (בראשית, פרק י"א המגדל - מעשה ידי אדם, מפעל טכנולוגי כביר, נועד לשרת את האדם (ולא ניכנס לדיון כאן לאיזו מטרה), אך האם לא נהפכו היוצרות, ובמקום שישרת המגדל את האדם – נעשה זה עבד למפעלו? מגמה זו משתקפת יפה במדרש של

הסיפור, בבראשית רבה: “אם נפל אדם ומת - לא היו שמים לב אליו, אם נפלה לבנה אחת - היו יושבים ובוכים ואומרים: אימתי תעלה אחרת תחתיה...” )24 - 22 אין זה מקרה שספר בראשית (פרק ד', פסוקים מדגיש שהתפתחות הטכנולוגיה (תובל קין "לוטש כל חורש נחושת וברזל") מתרחשת במקביל להידרדרות המוסר האנושי (למך מתפאר באוזני נשותיו על מעשה הריגה: דמה ִ "כי איש הרגתי לפצעי, וילד לחבורתי"), ללמדך, שק טכנולוגית אינה משמשת ערובה להתנהגות מוסרית טובה יותר. יתר על כן, אנו עלולים לשלם מחיר יקר ביותר עבור טכנולוגיה שאיננה מנווטת על פי ערכים. הטכנולוגיה עלולה להיהפך לכוח הרסני - ברגע שמאבד האדם את אמת המידה המוסרית להכרעותיו ולהעדפותיו. דוגמה מוחשית לכך היא הטכנולוגיות המתוחכמות וה"יעילות" שבהן השתמשו הנאצים במטרה להשמיד את היהודים בדרך החסכונית, המהירה וה"יעילה" ביותר. ואכן, הפילוסופית חנה ארנדט (אצל נמרוד אלוני, "כל שצריך להיות האדם" - מסע בפילוסופיה חינוכית - אנתולוגיה, ) מבליטה את 2009 , הוצאת הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת דמה ִ דמה המדעית הטכנולוגית לפני הק ִ הסכנה שמציבה הק האנושית המוסרית: "הסכנה שאורבת לנו היא שבעתיד הקרוב נמצא עצמנו פועלים בעולם ומשנים את המציאות בלי שתעמוד לרשותנו שפה משמעותית שמאפשרת לחשוב על הפשר, הטעם, הערך והכדאיות של אותם פעילויות ומעשים..."

22