קשר עין גליון 279 - ירחון ארגון המורים - מאי 2018

מורה לספרות ותנ״ך

לילך דוברובנסקי

“משבר האמונה בעקבות השואה” הרהורים שנלוו לתהליך כתיבת ספרי

כוכבים, שהגוף חי ומת ושאין המשכיות בעולם. הרי כיצד ייתכן שאלוהים קיים, כשיש רוע ואכזריות כאלה בעולמו? כשבגרתי, התחבטתי בתוך תוֹכי בשאלה אם יש אלוהים אם לאו. איך קרה שאלוהים הכול-יכול, שעשה ניסים גדולים כל כך, לא היה יכול להציל אותנו? למה הוא נתן לשואה לקרות? למה נרצחו כל כך הרבה אנשים? איך ניתן להבין את הרוע? איך ניתן להסביר אותו? יש רבנים שאומרים שזהו עונש על חטאים ועל התבוללות שהייתה בימים ההם. יש הטוענים כי אלמלא זוועות השואה לא הייתה קמה מדינת ישראל, כלומר - זה המחיר שנדרש מהעם היהודי תמורת הקמת מדינת ישראל. טענות אלה הכעיסו אותי מאוד. אם יש אלוהים והוא רוצה שיאמינו בו, האם עליו להטיל עונש כה אכזרי ומשפיל וכל כך קולוסלי עד כדי השמדת שליש עם? הרי אם הוא כה עצום ונורא ונפלא – למה הוא צריך אותנו בכלל? למה אנחנו צריכים אותו? למה חובה להאמין בו? הרי להאמין באלוהים זו זכות, לא חובה. ואם לא קיימנו את האמונה בו במלואה – עלינו להיענש בדרך כה נוראה? שאלות אלה ואחרות הטרידו אותי מאוד. היו שנים שבהן החלטתי ביני ובין עצמי שבאמת אין אלוהים. אלוהים הוא המצאה של בני האדם, כדי להקל על עצמם בהיותם שקועים בצרותיהם, כדי להתמודד עם מה שהם לא הצליחו להבין. י הבריאה. הטבע העצום והמושלם. איך הוא נוצר? ִ פ ְ למשל: י מאין בא? נפלאות הטבע – הרי עם כל מה שאנו יודעים עד עתה – אנו עדיין לא יודעים ולא מבינים הכול... ובכל זאת, למרות ההחלטה ההגיונית שלי שאין אלוהים, בר, הרגשתי ֵ ע ֵ פיעמה בי תמיד תחושה חזקה שיש משהו מ

ספרי “משבר האמונה בעקבות השואה” מתבסס על עבודת מחקר שנכתבה במסגרת לימודים לתואר שני במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, כעבודת גמר. הספר עוסק בתחום השירה והסיפורת בספרות העברית החדשה, ודן, בין השאר, ביצירות הספרותיות השונות העוסקות בשואת יהדות אירופה. בספר נדונות יצירותיו של המשורר והסופר יעקב ברזילי, השייך ליוצרי דור המדינה, ומוארות באור הביקורת. נוסף למטרות הספרותיות של הספר, יש לו מטרה פילוסופית אחת, והיא: לבדוק כיצד משתקף ביצירתו של ברזילי משבר האמונה, שהתחולל בעקבות השואה. בחלוף עשור מכתיבת עבודת הגמר לתואר השני, ועם ההרהורים בדבר הוצאת העבודה כספר, אני שבה וחושבת על מהות הדברים שעסקתי בהם בספר זה. בדיעבד, נראה לי שהנושא שבו בחרתי לעבודת המחקר שלי עניין אותי תמיד. מגיל צעיר, עוד בהיותי ילדה, הטרידו את מנוחתי וערערו את שלוותי סיפורים על השואה. אני זוכרת שבבית הספר היסודי סיפרה לנו המחנכת על ילדים בתקופת מלחמת העולם השנייה, ילדים שברחו מהנאצים, שהוסתרו, שהובלו ברכבות... סיפורים מזעזעים, סיפורים עצובים. סיפורים שהביאו אותי לדמיין ולראות את עצמי במקום אותם ילדים. חשבתי, מה הייתי עושה במקומם? מה הייתי מרגישה? סיפורים אלו לא הניחו לי ואף רדפו אותי בחלומותיי. מנגד, תמיד אהבתי את סיפורי התנ"ך, עוד מתקופת הגן. הרגשתי שיש השגחה בעולם, שיש משהו או מישהו ששומע שוּת ֵ אותי ושומר עליי, שאיני בודדה בעולם וכי אני חלק מי ם גדול. ַ גדולה, מע גדלתי במשפחה חילונית מאוד. דווקא בעקבות השואה קבעו הוריי כעובדה שאין אלוהים בעולם, שאנו אבק

28