קשר עין גליון 280 - ירחון ארגון המורים - יוני 2018

קרן שקד

זלמן ארן פוליטיקאי כאינטלקטואל ריאיון עם מחבר הספר, פרופ' יצחק גרינברג

כראוי כדי לקדם את בעלי ההישגים הנמוכים. בעניין זה, כמי שלמד אגרונומיה, הוא הביא משל על שני גננים: האחד שתל צמח במקום שקרני השמש מגיעות אליו והשני שתל צמח במקום מוצל, ואם הצמח לא התפתח, זה לא מפני שהיה לו איי קיו נמוך, אלא מפני שלגנן היה איי קיו נמוך. אם כן, מדוע נוצרה ההסללה? ארן לא התכוון להסליל את התלמידים המזרחיים לחינוך המקצועי. מבנה המשק הישראלי, לדעתו, היה מעוות, פירמידה הפוכה שבבסיסה הרחב השירותים ובקודקודה נמצאו ענפי הייצור. כדי לתקן זאת ולבנות חברה בריאה ומשק בריא, הוא ראה הכרח בהעמקת החינוך המקצועי ובהרחבתו, ותמך בהסללה לחינוך המקצועי, בכלל, ולא על פי מוצא. הוא היה בדעה שהדבר ייחשב ככישלון אם בני עדות המזרח יגיעו לחינוך המקצועי וילידי הארץ ויוצאי אירופה יגיעו לחינוך העיוני. ואולם, בדומה לרוב אנשי האקדמיה בתחום החינוך בתקופתו, הוא לא חזה את התהליך שהתחולל בסופו של דבר בניגוד לכוונתו: לחינוך המקצועי הגיעו בעיקר תלמידים יוצאי אסיה-אפריקה ולחינוך העיוני בעיקר יוצאי אירופה וילידי הארץ. נושא נוסף שעליו חתום ארן הוא שכר לימוד מודרג. היה נהוג שכר לימוד מלא בלימוד התיכוני. 1957 עד שנת לפיכך, לבתי הספר התיכוניים הגיעו בראש ובראשונה תלמידים מהרבדים החזקים יותר באוכלוסייה, שיכלו לעמוד בתשלום שכר הלימוד. למעשה, הייתה סלקציה על , כרפורמה מתגלגלת, במשך 1958 פי המצב הכלכלי. משנת ארבע שנים, הושלם בהדרגה מהלך של מעבר משכר לימוד מלא לשכר לימוד מודרג, ופחת מאוד משקלו של השיקול הכלכלי ברישום לתיכוניים. במרוצת התקופה שבה בוצע המהלך הוכפל מספר התלמידים בבתי הספר התיכוניים; גידול שבחלקו ודאי נבע מהמעבר לשכר לימוד מודרג. מה היו המטרות של הרפורמה במבנה החינוך? הרפורמה במבנה החינוך שינתה את חלוקת החינוך משמונה

למה דווקא ארן מכל שרי החינוך? ארן היה החשוב מבין שרי החינוך. הוא הוביל שורה של רפורמות ומהלכים מרחיקי לכת במערכת החינוך, כגון המעבר משכר לימוד מלא לשכר לימוד מודרג ולאחר מכן לימוד חינם בכיתות ט'-י'; הרפורמה במבנה החינוך, שלצד ביטול הזרמים בחינוך היא אחת משתי הרפורמות החשובות ביותר במערכת החינוך מאז הקמת המדינה; פיתוח החינוך המקצועי; הקמת המועצה להשכלה גבוהה; ועוד. כאשר הציע לי אליעזר שמואלי, מנכ"ל משרד החינוך לשעבר, לכתוב ביוגרפיה של ארן, התחבטתי. מצד אחד, ארן נתפס בתודעה כעסקן ארכאי וזה הרתיע אותי. מצד שני, בהיותי מורה במכללה אקדמית לחינוך נראה לי מפתה להתחקות על שורשיהם של מהלכים ורפורמות אשר עיצבו את מערכת החינוך עד ימינו אלה. לשמחתי הכרעתי בעד, שכן הסתבר לי שארן רחוק מהדימוי שדבק בו, ומכאן גם שם הספר. מקריאה בספר, עולה שבשנותיו של ארן הטרידו את מערכת החינוך כמעט אותן בעיות המטרידות אותה היום – פערים, הסללה – האומנם? הבעיות העיקריות שהטרידו את ארן והדירו שינה מעיניו היו ההישגים הלימודיים הירודים של תלמידים יוצאי אסיה-אפריקה והפערים בינם לבין תלמידים ילידי הארץ ויוצאי אירופה. היעד הראשון במעלה שלו כשר החינוך היה אפוא לשפר את ההישגים הלימודיים של התלמידים בני עדות המזרח, למנוע את נשירתם מהמערכת ולצמצם את הפערים בינם לבין ילידי הארץ ויוצאי אירופה. המהלכים שנקט, כולל הרפורמה במבנה החינוך, נועדו להשיג מטרה זו. זאת בניגוד מוחלט למוצג בסדרה המדוברת "סאלח, פה זה ארץ ישראל", שאינה עושה עימו צדק. יש טענה שארן ייחס יכולות נחותות לתלמידים המזרחיים. אני דוחה את הטענה הזאת על הסף. ארן חשב שהפערים בהישגים הלימודיים נובעים מתנאים סוציו-אקונומיים והם אינם מצטמצמים כי מערכת החינוך אינה ממלאת את תפקידה

26