קשר עין גליון 280 - ירחון ארגון המורים - יוני 2018

קוראים מגיבים

279 תגובה למאמרה של לילך דוברובנסקי מגיליון "משבר האמונה בעקבות השואה"

מוצפן ברגש: הם כועסים! בהיותי בשירות סדיר עליתי ל'טרמפ' שנהגתו הייתה ניצולת שואה. היא סיפרה על רגשותיה בעניין, וכך התבטאה: ". לדעתי רגש זה ניכר I have a long story with Hashem" בגלוי ובמרומז בכתיבתו של הסופר ברזילי, שנזכר במאמר. . ניסיון להסביר מהלכים אלוקיים בעולמנו בטעות יסודו. 2 גם החכמים והנביאים לא ידעו להסביר 'על מה אבדה הארץ' – בגלות הראשונה, עד אשר נודע הדבר בנבואה מפורשת. אין בכך סתירה לחובתנו לעשיית תשובה, בתיקון המעשים והמידות, בחיפוש אחר מחדלים וכן הלאה. . הרב אברהם ישעיהו קרליץ בעל 'החזון איש' מבאר כי 3 מושגי האמונה והביטחון - אין משמעם ערובה ש'הכול טוב'. מושגים אלו משמעם שכל הנעשה תחת השמש נעשה בהכוונה, לא במקרה, וללא 'חובת דיווח' לנו. אנו כנבראים מאמינים, מצווים במצוות. אין תפקידנו - ולא בהשגתנו - להיות מבקרי ההיסטוריה או להכריע בדברים שהם כבשונו של עולם. אין זו אלא חוצפה מצידנו לקבל הסבר 'מניח את הדעת' לכל מהלך היסטורי; חז"ל מניחים זאת להזדמנות אחרת... יתרה מזו, כבר אמר מי שאמר שהנושא לבירור הוא לא "איפה היה אלוקים בשואה" אלא "איפה היה האדם בשואה". אף אנו נוסיף ונאמר: השואה אירעה על ידי אנשים שאין להם אלוקים.

במאמר הועלו לבטים בנוגע למציאות אלוקים בעולם על רקע נוראות השואה שכמותם חווה עמנו בכל ההיסטוריה האנושית. מאז ומתמיד התחבטו גדולי המחשבה בשאלות יסוד, באשר להשגחת ה' בעולם, שכר ועונש ועוד. במאמר הוצגו דעות כפרניות מן האסכולות היותר קיצוניות באשר למציאות ה' בעולם ולדעתי אין מקומן בכתב עת המיועד למורים מחנכי העם. אני אישית חשתי צער עמוק למקרא הדברים שהובאו במאמר. אתייחס במפורט לכמה נקודות. . הכותבת טוענת שהיא החליטה שלא להחליט בשאלה 1 הנ"ל כי חשה בעימות רגשי-שכלי בין האמונה לכפירה. לא הוצג כאן הצד האמוני בראיות שאין זה המקום לפרטן. רק הוזכרה כמין 'תחושת בטן' בלבד לקיום ה' בעולם, ובמשפט בודד. מנגד, ניתנה במה נרחבת במיוחד לעמדה השוללת. . במאמר הוצג כעין הסבר דתי סיבתי לזוועות השואה, 2 שכביכול באו כענישה על מעשים מסוימים או ככרטיס כניסה למדינת היהודים. הכותבת תמהה על חוסר ההיגיון הדתי-אלוקי שבהסברים אלה, ובצדק, הואיל ולא קיימת סמכות דתית כלשהי הטוענת להסברים הנ"ל. וזו התייחסותי: . אין לאיש טענות כנגד תחושת הכאב של הדור שחווה 1 שואה על גופו ושארי בשרו. אציין, שמשיחותיי עם יהודים שחוו שואה, חש אני שהצהרתם בדבר ה'כפירה' - היכן היה ה' בשואה, אינה נובעת רק ממקור שכלי, אלא גם ממקום

דוד אברהמי מחנך ומורה למתמטיקה ישיבה תיכונית חורב ירושלים

, לא צוין בטעות 279 במאמר מאת לילך דוברובנסקי, "משבר האמונה בעקבות השואה", שפורסם בגיליון תיקון השלמה: שם בית הספר שהיא מלמדת בו. הכותבת מלמדת בקריית החינוך ברנקו וייס ע"ש יצחק רבין, מזכרת בתיה.

32