קשר עין גליון 281 - ירחון ארגון המורים - יולי 2018

אחד היתרונות של דרך הלימוד הזאת הוא בעירוב מורים מתחומי האומנות בשיעורי ההיסטוריה. ההפרדה הקיימת מלאכותית. במציאות התחומים מעורבים אלה באלה, וטבעי ללמדם יחד. הלימוד כך עשיר יותר, מספק תמונת מציאות בהירה ואמיתית יותר, ומותיר חוויה לטווח ארוך

טראומה. הסרט מהווה עבורה כלי לטיפול עצמי. • נעם ליפשיץ (כותב שורות אלה), מוזיקה, הצגת יצירה – “שמי עופרת״, לתזמורת, מקהלה וסולנית. מוזיקלית היצירה נכתבה בידי המלחין הישראלי חיים פרמונט שנה לאחר השואה, על טקסטים של ילדים בגטו 50- כ טרזינשטדט. הוצג פרק מהיצירה, על פי שיר שמתאר רסיטל פסנתר שניגן הפסנתרן והמלחין גדעון קליין בעליית גג בגטו. עסקנו במספר היבטים העולים מן היצירה: מקומה של המוזיקה במהלך השואה; ביטויי המצוקה העולים מן הטקסט; וזיכרון השואה באמצעות המוזיקה והאוֹמנות. בחינת אמצע בהתאם לרוח הקורס בחרתי לחבר בחינה שהיא ניתוח יצירת אומנות כאמצעי ללימוד אירוע היסטורי. בחרתי בציור “גרניקה״ של פיקאסו, כמבטא את זוועות ההפצצה האווירית של אזרחים במלחמת האזרחים בספרד. בטופס הבחינה היה תיאור היסטורי של האירוע, ושלוש מטלות: . לתאר בקצרה את האירוע ולכתוב מה קיצוני בו. 1 . להפיק מהציור מידע ותובנה על האירוע מעבר לתיאור 2 ההיסטורי שהיה בטופס הבחינה. . להסביר מדוע, לדעת התלמיד, בחר פיקאסו להתייחס 3 לאירוע ההיסטורי באמצעות ציור. המבחן נבנה במתכונת מקוצרת של מבחן הבית שנדרשו התלמידים להגיש בסיום הקורס. כך שימש המבחן הכנה למטלה העיקרית של הקורס. עבודה בקבוצות בכיתה חלק גדול משיעורי הכיתה הוקדשו לעבודה עצמית, בקבוצות, על מטלת הקורס. חלק מהתלמידים נזקקו לעזרה בכל שלב ושלב, מבחירת הנושא ויצירת האומנות, וונה אל חומרים רלוונטיים, ועד לכתיבה ממש. ְ דרך הכ במשימה זו הסתייעתי בבת שירות, שהשתתפה בשיעורי הכיתה, הכירה את התלמידים, את המטלה ואת הנושאים של הקבוצות השונות. ברור לי שחלק מהעבודות לא היו מוגשות בלי הסיוע. מצאתי את דרך העבודה הזאת יעילה גם בלימוד חומר חדש, הבנה והפנמה מעמיקה שלו. השיח פנים אל פנים בארבע/ שש/ שמונה עיניים יכול להגיע לנדבכים משמעותיים בהרבה מאלה שמאפשרת הוראה פרונטלית בכיתה.

יום עיון שכבתי באופן מסורתי מקיים בית הספר יום עיון שכבתי לסיום פרק ההערכה החלופית, לאחר שכל התלמידים כבר למדו את הנושא, עברו יום ביד ושם, והחלו את מטלת הסיום שלהם. בסדר היום הרצאות וסרטים העוסקים בנושא. השנה הגיש רק זוג תלמידים אחד הרצאה, תלמידים מכיתתי. ביקשתי מהם להכין הרצאה כחודש וחצי לפני יום העיון. הם חששו אבל הסכימו. בעזרתי הכינו מצגת על העבודה שכתבו. ביום העיון הם התייצבו מול כל השכבה והעבירו את ההרצאה. ישבתי באולם, אבל לא נדרשה עזרה ממני. הערכה לסיום עבור התלמידים שהציגו את הרצאתם ביום העיון, תלמידי חינוך מיוחד(!) - זו הייתה חוויה מחזקת. במבט לאחור אני חושב שצורת הלימוד שהצגתי יכולה להתאים לתלמידים “נורמטיביים״ לא פחות מאשר לתלמידי חינוך מיוחד. יתרון נוסף הוא בעירוב מורים מתחומי האומנות בשיעורי ההיסטוריה. ההפרדה הקיימת מלאכותית. במציאות התחומים מעורבים אלה באלה, וטבעי ללמדם יחד. הלימוד כך עשיר יותר, מספק תמונת מציאות בהירה ואמיתית יותר, ומותיר חוויה לטווח ארוך. ועוד היבט, הפנייה אל מורים נוספים להגיש שיעורים בכיתה שלי נענתה ברצון רב. המורים שהתארחו בכיתתי ראו בכך אתגר והזדמנות לעשות משהו שונה, שהם אוהבים, לפני כיתה שהיא לא כיתתם. זו חוויה מעשירה למורה. השיח בין המורים מתחזק ומעשיר בעקבות שיתוף הפעולה.

36