קשר עין גליון 283 - ירחון ארגון המורים - נובמבר 2018

מקובל במחוז במרבית הערים שהגעתי אליהן כמפקח. יחד עם ראשי הרשויות בהן כיהנתי, הובלנו, המנהלים, ההורים שנים, את הקמתם של 4 – 3 וארגוני המורים, במהלך של בתי הספר המקיפים השש-שנתיים ביבנה, גן-יבנה, מזכרת בתיה, רמלה, ובהמשך אקח חלק בתהליך דומה בערים שוהם, פתח תקווה, ראשון לציון ונס ציונה. במקביל ליצירת הרצף המבני הבנתי שחייבים לייצר את הרצף הפדגוגי, שמטרתו: מזעור הזעזוע במעבר בין המסגרות, היכרות אישית וגיבוש נוהלי עבודה משותפים של הצוותים, הכרת תוכניות הלימוד בכל אחת מהמסגרות, דרכי ההוראה והלמידה ודרכי ההערכה. כל זאת תוך כדי צפיית עמיתים בכיתות הלימוד של המסגרת האחרת. המוטו למהלך הוא דבריו של רבי נחמן מברסלב: "דע, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם.... כי כל עשב ועשב יש לו שירה... ומשירת העשבים נעשה ניגון של הרועה". ואכן, בכל אחד מהיישובים שהוזכרו הובלתי את המהלך, עם מנהלי בתי הספר, הצוותים החינוכיים, אנשי אגף החינוך ואותם מפקחים מקצועיים שהיו מוכנים להתלוות למהלך. המפגשים הבין-אישיים, בין עמיתים לתחום הדעת (יסודי- המילים הכלה, קבלת האחר, שוויון הזדמנויות, עיצבו את עולמי החינוכי וליוו אותי לאורך כל הדרך; הפעולות והיוזמות שהובלתי במהלך השנים נעשו תוך שילוב ידיים עם עמיתים; כל מהלך שהובלתי חל בהכשרת לבבות ונעשה מתוך ֵ ה הסכמות של כלל השותפים

חט"ב, חט"ב-חט"ע), התקיימו לאורך השנה ובהם נבנתה תוכנית פעולה מחייבת בתחום הדעת שנבחר (עברית, אנגלית, מתמטיקה, ייעוץ וחינוך חברתי). בכל יישוב ואשכול בתי ספר נבנתה תוכנית מותאמת לאוכלוסייתו. בשנתיים האחרונות אני שותף בגיבוש תוכנית מעברים מהגן לבית הספר היסודי. איזו תמיכה קיבלת מהמטה / מהמחוז? כיצד המערכת פועלת כאשר מפקח מבקש ליזום מהלך פדגוגי זה או אחר? זמיר: אספר לך את גלגולה של תוכנית, שלימים קראנו לה: "תרבות עם עולם". אינני אדם דתי, אבל החינוך שקיבלתי בבית ובבית הספר, ולאחר מכן בחיי הבוגרים, הפגיש אותי עם עולמות תוכן שונים. כבוגר החוג למחשבת ישראל וכמורה להיסטוריה חשפתי את תלמידיי לעושר התרבותי של העם היהודי תוך כדי שאני מציין את הזיקה המתבקשת בין התרבויות השונות. משמוניתי למפקח, עניינתי את עמיתתי דאז, הרפרנטית להוראת מורשת, בדבר אפשרות לבניית תוכנית לימודים על בסיס דוח שנהר-קרמניצר, שלא תאם את רוח התקופה במשרד ונזנח. היא "נדלקה" לרעיון, וחיפשנו שותפים. כך הגענו למפמ"רית למחשבת ישראל ולמנהלת "הכותר" בראשל"צ. המטרה החינוכית הייתה לחזק את זהותם התרבותית של הלומדים על ידי הקניית כלים לגיבוש השקפת עולמם כיהודים, כישראלים וכבני אדם. זאת מתוך רצון לקיים דיאלוג עם המורשת התרבותית של עם ישראל וללמוד על הקשר בין תרבות ישראל לתרבות העולם. סיכמנו שהתוכנית, לכשתופעל, תקיף את כל תלמידי כיתות תלמידים), מתוך מחשבה 5000 - כיתות ו 150 - ח' וי' בעיר (כ לייצר בהמשך רצף של כיתות ח'-ט'-י' ואופציה לי"א. בשלב הזה פניתי למנהלי בתי הספר והצגתי את רציונל התוכנית והעקרונות העיקריים, תוך דגש שהדבר יחייב אותם

22