קשר עין גליון 286 - ירחון ארגון המורים - פברואר 2019

לשעבר מנהל תיכון ברנקו וייס במודיעין ומנהל אגף החינוך בקריית מלאכי; כיום מרצה לצוותים חינוכיים, הורים ותלמידים, ויועץ ארגוני בתחום החינוך

מיכאל בן שטרית

מדוע כה חשוב להעמיד את החינוך במרכז במערכת הבחירות הקרובה לכנסת ממשלת חינוך לאומית

חינוך כי הילדים שלנו צריכים מערכת שמכינה אותם אל העתיד ולא אל העבר. כי הילדים הללו הם העתיד הביטחוני, החברתי והכלכלי שלנו! חינוך כי החברה האלימה שלנו היא כישלון חינוכי – כאשר אנו לא נותנים מקום רב לחינוך הערכי, אין פלא שרוב הישראלים לא רוצים ילד בעל צרכים מיוחדים בקרבת ילדיהם. חינוך כי המורים הם אנשים הראויים להערכה מעצם בחירתם להיות מורים ואנשי חינוך בחברה שבה הרווח האישי הוא המניע העיקרי, ואנו צריכים לטפח אותם ואת מקצועיותם. חינוך כי כל תחומי החיים האחרים הם הוצאה, ורק חינוך, רוח ותרבות הם השקעה. הגיע הזמן להבין שאת מה שלא משקיעים בחינוך, מוציאים ברווחה, בשיטור ואכיפה, בכליאה וחוזר חלילה. לפני כשלושה חודשים התקיימו הבחירות לרשויות המקומיות במדינת ישראל. במשך חודשים רבים, בכל מקום בארץ, קיבלה מערכת החינוך מעמד של כוכבת על. בעלת התפקיד הראשי בהצגה. כל מועמד הציג תוכנית חינוכית והבטיח כי הוא יהפוך את עירו לאימפריית חינוך! כאדם שפועל שנים רבות בשדה החינוכי, אני מאמין שהעברת מרכז הכוח החינוכי אל הרשויות המקומיות מגדילה את הפערים בחברה הישראלית. רשויות חזקות יעניקו חינוך טוב יותר, ורשויות חלשות יכרעו על ברכיהן לפני עמותות וארגונים שיסייעו להן לצמצם את הפערים. גדלתי בפריפריה, נזרקתי ממערכת החינוך, אך בדם, יזע ודמעות הצלחתי לשנות את עתידי. מי שבוחר במודע לגזור את עתידם של ילדים מהכנסתם של הוריהם, אינו ראוי להיות נבחר ציבור ואינו ראוי להיות מנהיג! אזרחי ישראל, ילדינו ונכדינו חשופים, במערכת החינוך, לאלימות קשה ששום הישג לימודי לא יקטין את נזקיה. רק העמדת מערכת החינוך במרכז, טיפוח אנשי החינוך ותמיכה בהם, שינוי סדר העדיפויות והתכנים כך שיעניקו כישורי חיים, תחושת מסוגלות וערך עצמי לבוגרים - רק הם המפתח לאושר ולחוסן הלאומי שלנו.

זה שנים רבות מערכת החינוך שלנו נמצאת במשבר גדול! בזמן שהעולם מתקדם ומשתנה בקצב מסחרר, מערכת החינוך שלנו קפאה על שמריה והיא נעשית יותר ויותר לא רלוונטית לעתידם של ילדינו. מערכת החינוך כופה על כל שותפיה מצוקות וסבל רב, מפקחת את עצמה למוות. חונקת את היצירתיות של התלמידים ואת הרוח והנפש של המורים. וההורים? נלחמים מלחמות מיותרות באנשים הלא נכונים! בעוד זמן לא רב נלך כולנו אל הקלפי. המפלגות יתהדרו באנשי ביטחון בכירים. בכלכלנים מהשורה הראשונה, באידאולוגים וידוענים. כמה מראשי המפלגות יילחמו כדי לצוד את אנשי החינוך הבכירים? מי מהם ימהר לקיים מסיבת עיתונאים כדי להציג את איש החינוך שהסכים לחבור אליו? האם תקום מפלגה שתפעל אך ורק על פי מועצת חכמי החינוך שלה? ראשי המפלגות החברתיות ינאמו ויבטאו צער עמוק על יוקר המחיה ועל הפערים בחברה ויבקשו את המנדט לעשות "צדק חברתי". חלק מהם יטריחו עצמם ויגיעו לבקר בפריפריה, ויודיעו כי כאשר הם יהיו בתפקיד הבכיר ובידיהם תופקד השררה, הם יצמצמו. יעשו. יתקנו. במערכת הבחירות הקרובה יש להעמיד במרכז את החינוך: ילדים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני, 800,000 חינוך כי וכדי שתהיה להם הזדמנות לצאת משם, הם צריכים חינוך שיטפח בקרבם את היוזמה ואת תחושת המסוגלות. אני מאמין שהעברת מרכז הכוח החינוכי אל הרשויות המקומיות מגדילה את הפערים בחברה הישראלית; רשויות חזקות יעניקו חינוך טוב יותר, ורשויות חלשות יכרעו על ברכיהן לפני עמותות וארגונים שיסייעו להן לצמצם את הפערים

20