קשר עין גליון 286 - ירחון ארגון המורים - פברואר 2019

חוק החינוך המיוחד שנחקק לאחרונה ביוזמת משרד החינוך סולל את הדרך לכך שתלמידים רבים עם צרכים מיוחדים יגיעו למסגרות הרגילות ללא סל תמיכות ושירותים מיוחדים הנדרשים להם ולבתי הספר לא תהיה האפשרות לתת מענה לצרכים המיוחדים שלהם אם הילד זכאי לקבל שירותים, ואם ייקבע שהוא זכאי לכך - מה היקף השירותים שהוא יקבל (כמה שעות). אחרי שתיקבע זכאות בוועדת ההשמה (ששמה שונה לוועדת זכאות ואפיון), הורה יוכל לבחור אם הוא רוצה שהילד שלו ילמד במסגרת נפרדת של חינוך מיוחד (כיתת חינוך מיוחד או בית ספר לחינוך מיוחד) או בכיתה “רגילה״ בבית ספר “רגיל״, בכפוף לחריג (רחב) שמתיר לאותה ועדה להחליט שהבחירה של ההורה עלולה לפגוע בילד או בסביבתו. אז מה הבעיה בעצם? א. ילדים עם מוגבלויות שנחשבות מורכבות פחות - עד היום הם למדו בכיתה רגילה או בכיתת חינוך מיוחד, וההפרש בתקציב משמעותי מאוד: בכיתה רגילה ילד היה יכול ש״ח לשנה, במקרה הטוב, ובכיתת חינוך 7,000 לקבל עד ש״ח לשנה. מעתה כל הילדים לומדים 30,000 - מיוחד כ בכיתות רגילות (צעד מבורך לכאורה) אבל בתקציב של כ- ש״ח לשנה, שהרי אם מכניסים למערכת עוד ילדים 6000 שצריכים את התקציב הבית-ספרי, כל ילד יקבל פחות. המשמעות - תלמידים רבים לא יקבלו את המענה שהם זקוקים לו (ולכן עד היום העדיפו כיתות חינוך מיוחד), מצבם עלול להידרדר והם אפילו עלולים לנשור ממערכת החינוך.

ב. ילדים עם מוגבלויות מורכבות יותר, שנקבעה זכאותם לקבל שירותי חינוך מיוחד, יקבלו תקציב נמוך מאוד בשילוב - ועשיר מאוד בחינוך המיוחד, דבר שהופך את בחירת ההורים לסוג של אשליה ואת האפשרות לשילוב לאפשרות לא רלוונטית. המשמעות - מי שיש לו כסף ישלים מכספו וישלב את ילדו, ומי שאין לו, ייאלץ להמשיך לבחור בחינוך הנפרד. כפועל יוצא מכך גורמים להפרדה של ילדים עם מוגבלויות מהחברה, להנצחת הדעות הקדומות בנוגע אליהם ולפגיעה בהזדמנות שלהם להשתלב בחברה גם בעתיד. ג. למעשה, החוק הזה הוא חוק עוקף בג״ץ - כי כבר , בית המשפט קבע שיש 2007 - ו 2004 , ובשנת 2002 בשנת פגיעה בזכותם של ילדים לשוויון, לחינוך ולשילוב, ועל כן על משרד החינוך להשוות את התקציבים של ילד הלומד בחינוך המיוחד לאלה של ילד הלומד בשילוב, משום שמדובר באותו ילד. ד. החוק הזה הוא בניגוד למסקנות ועדת דורנר, שישבה על , וקבעה חד משמעית, שכדי לתקן את 2007 המדוכה בשנת אפליית תלמידי החינוך המיוחד, חייבים לשנות את שיטת התקצוב באופן שהתקציב ילך אחרי הילד. כי ללא שינוי

23