קשר עין גליון 287 - ירחון ארגון המורים - מרץ 2019

יזמת פרויקטים מיוחדים לשימור השפה העברית

שרונית חיים

על “מנטור ופרח” אין להתווכח מיזם המאפשר לבוגרים של בית הספר לשמש חונכים לתלמידיו לקראת בחינת הבגרות בלשון

בקלות. קצב החיים המסוחרר והקדחתני של הבוגרים – מהם סטודנטים ומהם חיילים משוחררים – לא הקל עליי את מלאכת האיתור, אך המאמצים הבלתי נלאים הניבו את התוצאה: בוגרים עם משקל סגולי, המשול לעגלה עמוסה במטען ייחודי ובלעדי. התוכנית יצאה לדרך לאחר חודש של התייצבות הבוגרים במקומות ההשמה שלהם ולאחר איסוף קפדני של חונכים מצטיינים, אוהבי השפה העברית, כריזמטיים, המסוגלים לפלס את הדרך לליבם של התלמידים ולחבר אותם בקלילות למקצוע הלשון הכבד והרציני. בין הבוגרים - שלימדתי בעבר הלא רחוק ושבו לפקוד את מסלול חיי - ניתן למצוא המפורסמת, ומצטייני 8200 בוגרי יחידות מובחרות, כיחידת דקאן במוסדות להשכלה גבוהה. ערכה של החונכות יקר מאוד לתלמידי ביה”ס אשר שואפים להצליח ולאלה שמחויבים למצוינות. חונכות היא אמצעי ללמידה במיטבה, ולכן השימוש בה הוא במגוון אופנים. החונכות מחדשת את ההבנה שלמידה נמצאת לא רק במקומות שהיא אמורה להתרחש – במסגרת שנועדה להבטיח אותה, ובה כותרות של “מורה”, “כיתה” או “שיעור”. היא מאפשרת לחניך להתנסות בדרך למידה שאינה מעוצבת דווקא בתבנית המוכרת לו, וכך הוא נחשף ללמידה בשיח גמיש ופתוח, הנמנע – במפגיע – מצורה קבועה. התלמיד נוכח בדיאלוג פתוח המקנה תובנות לשוניות ולמידה עצמית מטעויות... המנטור מקבל את הזכות לשמש מודל לחיקוי במיומנויות שרכש לעצמו, ושאותן הוא מעביר הלאה, ובתכונותיו האישיות. היות שהמנטור כבר נבחן, בעברו הלא רחוק, בבגרות בלשון, הוא כבר היה במקום שבו נמצא החניך שלו. הוא משתדל להיות מקצוען בהעברת הידע הלשוני, ומראה לתלמידים שהדברים יכולים להיות פשוטים יותר על ידי השקעת מאמץ והקניית דרכי פעולה אפקטיביות, ובאמצעות “מתכונים” שהוא יישם בעצמו בהיותו תלמיד, ומתוך ידע וניסיון אישי.

המיזם החדש והמפתיע “מנטור ופרח”, שמתקיים מדי שבוע באורט רבין גן יבנה, מפגיש בין תלמידי שכבה י”א הניגשים לבחינת הבגרות בלשון לבין בוגרי ביה”ס, המשמשים להם מנטורים אישיים וקבוצתיים מתוך מטרה לצמצם את הניכור ל ההצלחות. אם אתם רוצים לעמוד ַ כ ְ הלימודי ולמלא את מ על טיבה ועל משמעותה של הוראת הלשון העברית, אנסה לשקף לכם את המצב ולהשקיף על המתרחש בכיתה מזווית ראייה ייחודית: הוראת הלשון העברית היא כמו כמוסה מסתורית – אין לדעת אם התלמיד יצליח לבלוע אותה, איך ישפיע החומר הגלום בה על התלמיד המקבל אותה, מתי זה יקרה (אם בכלל), שהרי בסוף כל שיעור תמיד יהדהד באוזנינו חוק דקדוקי שלא הובן, זיכרון עמום של תהליך לשוני שלא הופנם, אי בהירות של החומר שלא נקלט ותהייה על סוגיה לשונית שלא נסתם עליה הגולל. הואיל וכך – חיפשתי במהלך החופש הגדול, דרך פייסבוק ודרך רשתות חברתיות נוספות, בוגרים אידיאליסטים, שיהיו מוכנים להתייצב פעם בשבוע ולהנגיש את החומר בלשון לתלמידים, לפשט אותו עבורם ולחבר אותם אליו

“חונכות היא אמצעי ללמידה במיטבה”, רינת דהן וחניכיה

36