קשר עין גליון 287 - ירחון ארגון המורים - מרץ 2019

היות שהמנטור כבר נבחן, בעברו הלא רחוק, בבגרות בלשון, הוא כבר היה במקום שבו נמצא החניך שלו; הוא משתדל להיות מקצוען בהעברת הידע הלשוני אגולל לפניכם שני חיבורים אינטנסיביים ומיוחדים שניתן בהם ביטוי ליחסי חונך-חניך. חונכת לקראת שבת בשכבה “השעה שתיים, צוהרי יום שישי

"המנטור מקבל את הזכות לשמש מודל לחיקוי", רעות אריכא וחניכיה עם רכז השכבה ליאור גדסי

), סטודנטית מצטיינת, רואה בהתנדבות 27( רעות אריכא ערך עליון בחייה. הנתינה מעצמה ללא תמורה גורמת לה תחושת סיפוק. בימי שלישי, בין שש לשמונה בערב, היא יוצאת משגרתה העמוסה לעייפה כאם לשני פעוטות, כרעיה, כסטודנטית וכמפרנסת. בימי שלישי, בדרך מהעבודה בחזרה לביתה, היא עוצרת בפנימיית “ביתאפל” בגן יבנה, נכנסת לאחד מחדרי הפנימייה, ושם מלמדת את תלמידי הפנימייה - לא לפני שהיא מנהלת איתם שיחה קטנה בגובה העיניים, ומסבירה להם שהזמן שהם מבלים בפנימייה יקר ויש לנצלו לתועלתם. בדרכה, המלאה בחמימות ובמשפחתיות, היא גם משתפת אותם בעולמה האישי כדי להגביר בהם את תחושת האכפתיות וליצור שיח חברתי. היא יושבת עם התלמידים, רואה את הדינמיקה המתפתחת ביניהם, מחייכת לתלמידיה שמחכים למשוב ממנה, חוששים להתקדם בלעדיה וסומכים על ידיעותיה ועל כישרונה. רעות מיישמת את ידיעותיה בתחום הפסיכולוגי ואת ההבנה שיחסים טובים בינה לבין חניכיה הם גורם משמעותי לתפקוד הלימודי. בייחוד היא שמה דגש ם העצמי. ָ בשיפור ביטחונם של התלמידים ודימוי רעות מגלה אהדה לחניכיה ומודה: “כששרונית הציעה לי להתנדב בפרויקט שלה, ישר ידעתי שאעשה זאת. האהבה למקצוע העברית והרצון להתנדב חברו יחד, ולאחר שהכרתי את בני הנוער בפנימייה, ידעתי שכל שעה שאני נותנת מעצמי שווה את הכול.” אין ספק שרעות ורינת ממתיקות את הגלולה הלשונית והופכות את החומר הגלום בה ממר למתוק... הרהרתי רבות לאחר בואן היש דרך להשיב להן כגמולן? קחו את מה שתרצו, רק הוסיפו את אישיותכם הקורנת למאגר הפלא האנושי והעבירו הלאה את מתנת האהבה. די בזה.

מזליפה על שפתיי ניגונים של שבת שכבה יא ריקה, ניצוצות של קדושה. מתגנבת לכיתה, פותחת דלת עשרה תלמידים מביטים בחונכת לא ממהרים-בתוך בועה של שקט”.

8200 ), מורה חיילת לשעבר, בוגרת יחידת 23( רינת דהן ומשרתת בקבע בהווה, מתפנה מעבודתה רק בימי שישי. בשעות הפרטיות הספורות שנותרו לה לפני כניסת השבת היא מעדיפה לבלות במחיצת חניכיה, שמחזירים אותה בהינף אחד במכונת הזמן חמש שנים אחורה, אל חיי ביה”ס. יחידות לימוד בערבית היא שוקדת על 5- כמי שנבחנה ב חיבור טבעי לשפה האחות שלנו - הערבית. לעיתים היא עוצרת את השיח הלימודי ועונה על שאלות התלמידים על צו ראשון ועל עתידם בצבא. התלמידים מחמיאים לה שגם אחרי חמש שנים מסיום חוק לימודיה היא עדיין מתמצאת “גם השנה בחומר. רינת מתייצבת לימין העברית ומתארת: החלטתי לסייע באהבה לכיתה יא יחד עם שרונית, התרגולים נעשים בגובה העיניים, תוך יצירת דיון והעמקה, ניתוחים והשוואות לשפה הערבית. אני גם מציגה את חשיבות שפת האם בחיי היומיום: התבטאות רהוטה מול קהל, כתיבת טקסטים, חשיבה וניתוח. הציון איננו הדבר החשוב ביותר - אלא היכולות הנרכשות בעת הלימודים.”

חונכת של יום חולין בפנימייה “יום שלישי, השעה שש בערב.

מתיזה על עצמי את בושם היצירתיות ויוצאת לדרך - ארבעה תלמידים יושבים בחדרם בפנימייה וביניהם חונכת כמו אימא אווזה, כמו ראש המשפחה מעבירה שיעור, מפיגה חששות, מפזרת שמחות”.

37