קשר עין גליון 287 - ירחון ארגון המורים - מרץ 2019

מזכירת סניף ירקון בארגון המורים

ברכה דאום - רייטר

רשמים מסמינר להנחלת זיכרון השואה

התקיים בפולין בהשתתפות נציגים של ארגוני מורים מישראל, פולין וגרמניה

וניצולים. לי, באופן אישי, הטקס היה קשה לעיכול. ראש ממשלת פולין שינה את הנרטיב לכזה בו הפולנים הם בעצם.. קורבנות השואה. כך גם הניצולים בטקס היו אותם אסירים פוליטיים פולניים. נציגי ארגוני המורים הניחו זר בקיר המוות ולאחר מכן באנדרטה במחנה בירקנאו. זה היה יום קשה, שהסתיים בארוחת ערב משותפת של המשלחות שנתנה הזדמנות לשיח לא פורמלי על אירועי היום. בבוקר למוחרת הציגו ראשי המשלחות את הארגונים, והמורים הציגו דרכים מגוונות ומרתקות להוראת השואה, מזוויות שונות, שלדעתי תרמו מאוד לנוכחים ולמעגלים המקיפים אותם. התקיימו קבוצות עבודה, סיעור מוחות, והוצגו מסקנות והצעות לפורום הכולל. לדוגמה, מורה פולני סיפר שערך עם תלמידיו מחקר בעקבות היהודים החסרים בעיירה בה הם חיים. במחקרם הם גילו שבית הקולנוע היה בעברו בית כנסת. הם פעלו להנצחת המקום על ידי שלט. היו יוזמות שונות, והמורים הישראליים, שמכירים נושא זה לפניי ולפנים, תרמו רעיונות רבים ותובנות רבות. הצוות של ארגון המורים כלל מורים מעולים, גאווה גדולה לארגון. סיכומה של קורין לוי, מורה באשדוד, ל”מסע” מנקודת מבטה שלה השבוע התקיים סמינר היסטורי בעיר קראקוב בפולין, אשר הפגיש נציגים של ארגוני המורים מישראל עם הנהגות ונציגים של ארגוני מורים מפולין ומגרמניה. הם ישבו לשיח שנה לשחרור מחנה 74 חינוכי על הוראת השואה, עם ציון ההשמדה באושוויץ. שנים בדיוק, "שוחרר" מחנה 74 , לפני 1945 לינואר 27 ביום אושוויץ. אחרוני האסירים, ה"האפטלינג", במחנה הריכוז, העבודה וההשמדה הגדול ביותר שברא המשטר הנאצי, הפכו לאנשים חופשיים. נכון יותר לומר כי הם החלו את

יצאנו למסע ביום שישי, השכם בבוקר, ארבעת אנשי משלחת ארגון המורים: קורין לוי, אוהד בק, רון דובב ואנוכי. נחתנו בקראקוב, ואחרי ההגעה למלון וקבלת החדרים יצאנו לסיור קצר בקראקוב. הסיור אורגן על ידי דורותה, נציגת - המארח של הסמינר, והוא היה NZP ארגון המורים הפולני מיועד למשלחת הישראלית, שכללה נציגים מארגון המורים ומהסתדרות המורים. ביקרנו בבית כנסת הרמ”א, ובבית הקברות העתיק שסמוך לו, ובהמשך ראינו אנדרטאות וציוני דרך הקשורים ליהדות. במוצש”ק החל הסמינר. משלחות משני ארגוני מורים מפולין, שני ארגוני מורים מגרמניה ושני ארגוני המורים מישראל התכנסו ובאו כדי לשמוע הרצאות, לראות דוגמאות לשיעורים בנושא הוראת השואה, לערוך סיעור מוחות בנושאים כמו לימוד השואה, התמודדות עם רגשי האשמה, התמודדות עם ההנצחה כאשר הניצולים פוחתים מיום ליום, איך בכלל מלמדים שואה... המפגש הבלתי אמצעי בין המורים היה חזק בעוצמתו, המורים תרמו ונתרמו. הקשרים שנרקמו במסגרת ההרצאות והדיונים, ועוד יותר במסגרת ההפסקות, זרעו זרעים שעוד יצמיחו רבות. הסמינר הוא גורם חשוב בהשפעתנו על עתיד לימוד השואה במדינות שחוו את השואה בצורה הכי בולטת, הן כרוצחים הן כקורבנות. אם אנחנו רוצים שזיכרון השואה ימשיך להיות בתוכנית הלימודים, ימשיך להיות נושא שמדברים בו ולומדים אותו, עלינו להיות חלק מרכזי מהשיח הזה. לשחרור 74 - ביום ראשון יצאנו, המשתתפים, לטקס שנת ה מחנה אושוויץ. טקס בו מארגני הסמינר חלקו כבוד לנציגי הארגונים הישראליים, ואפשרו לשלושה להשתתף בטקס עם ראש ממשלת פולין, שגרירים מהעולם, אנשי דת

38