קשר עין גליון 288 - ירחון ארגון המורים - אפריל 2019

אילן רמון ז"ל יצר את החזון, רונה רמון ז"ל בנתה את התשתית למימוש החזון כשיצרה את הקרן על שם אילן ,2019 - ואסף רמון, ובעין מאהל, ב החזון יושם; בשיאה של דרך משותפת מרגשת זכו התלמידים מבית הספר באפשרות לשלוח ניסוי לתחנת החלל הבין-לאומית

וככה, בבית ספר עם ציוד מוגבל, התלמידים נדרשים לתכנן ניסוי שיישלח לתחנת החלל הבין-לאומית. נוסיף לזה שתכנון הניסוי צריך להיעשות בעברית ולהיות מוצג בעברית, בקיצור - אתגר. אתגר שנראה תחילה בלתי אפשרי, אבל אט אט אני מבין שיש לנו פה משהו מיוחד, קבוצת תלמידים (ילדים!) מדהימים, חכמים, מצחיקים ויפים, שדואגים למשפחותיהם ומלאים שמחת חיים לצד מוטיבציה ע-צ-ו- מ-ה ללמוד ולהצליח. איה וסאהר המדהימים מלווים אותם, תומכים ומשקיעים בהם כאילו היו ילדיהם, והתלמידים מצידם מחזירים בדרך דומה. וככל שעובר הזמן, לצד האתגרים והקשיים אני מתאהב בקבוצה המקסימה הזאת מעין מאהל, וכמובן, גם בצוות המופלא (סאהר ואיה). התלמידים האלה רצו לעשות משהו לטובת המדע, לטובת האנושות. הם רצו לחקור משהו שאף אחד עדיין לא חקר, הם רצו למצוא פתרון לבעיות קשות ללא מרפא עד כה - ובחרו לעסוק בלבלב. בחירה אמיצה בנושא מורכב ביותר, שבאמצעות העיסוק בו, כך הם מאמינים, אולי יצליחו לפתור חלק ממחלות הלבלב ואולי גם להביא לשינוי ביכולת הרפואית בישראל ובעולם כולו. מחלות לבלב הן קשות ביותר והטיפול בהן מורכב מאוד. הרופאים בעולם מודאגים משכיחותן, ובעיקר מהעלייה ) במדינות מפותחות 35% - 25%( בשיעור התמותה מהן בעשור האחרון. מגוון המחלות הקשורות ללבלב רחב מאוד: דלקת לבלב כרונית, אי ספיקה, גידול או פגיעה פיזית בלבלב המצריכים את כריתתו ועוד. וכך, מתוך רצון אדיר לתרום למדע ולאנושות כולה, ללא אמצעים ובשפה שהיא לא שפת האם, התלמידים (יש לזכור שהם רק בכיתה ט') מעמידים ניסוי, שאם יזכו, יישלח לתחנת החלל הבין-

קצת עליהם, וכך היה. ישבתי בחדר, ובכל פעם שלחה איה שלושה תלמידים שיבואו וידברו איתי (בעברית) פנים אל פנים. התלמידים שאלו אותי על הכול: משפחה, חברים, צבא, תחביבים. גם אני שאלתי אותם שאלות אישיות, ותוך כדי שיחה הרגשתי על בשרי שהשמחה היא אותה שמחה והכאב הוא אותו כאב - ופתאום הלב נפתח, ובאוויר הייתה תחושה חזקה של פתיחות, כבוד והערכה גדולה. הימים חלפו, והקשר עם הקבוצה הלך והתחזק, וכך גם עם איה, ועם סאהר, סגן מנהל ביה"ס ומנהל חט"ב.  לא אשכח לעולם. הגעתי 2017 את הבוקר שלפני חג החנוכה לבית הספר וצעדתי כהרגלי לכיתה, שנראתה לי פתאום די חשוכה. כשפתחתי את הדלת, קיבלתי "לפנים" את ההפתעה של החיים: כל ילדי הכיתה עמדו והחלו לשיר לכבודי את שירי החנוכה. משסיימו, נתנו לי במתנה חנוכיית פתיליות ובירכו אותי ברכות לכבוד החג. התרגשתי מאוד, זה היה עוצמתי שאין לתאר. חשבו על זה רגע: אני, יהודי, שעומד תלמידים מוסלמים ומקבל את 500 - בבית הספר של יותר מ ברכת חג החנוכה מהתלמידים. ואז אחד התלמידים מבקש להגיד לי משהו שלעולם לא אשכח. הוא מדבר בערבית, וברגע שהוא מסיים, המורה מתחילה לתרגם את שאמר: "גיא, אני רוצה להגיד לך שאני שמח מאוד שפגשתי אותך וממש כיף לנו כשאתה מגיע אלינו, לא ידענו שככה יהודים מתנהגים כי בכל פעם ששמענו משהו על יהודים זה היה מסיפורים או מטלוויזיה ואלו היו סיפורים לא טובים". .Space Lab ברגע הזה אני מבין את העוצמה של פרויקט דבריו של אותו התלמיד הבהירו לי שבכלל לא משנה אם הוא יצליח לזכות בגמר ולשלוח את הניסוי לתחנת החלל, אלא מה שישנה באמת - זו הדרך שנעבור יחד.

31