קשר עין גליון 290 - ירחון ארגון המורים - יוני 2019

הרב אופק מאיר

מנכ“ל מרכז חינוך ליאו באק - חיפה

מחשבות לקראת חג השבועות - חג מתן תורה

מדרש המספר על מאבק מיתי שבין חזון למציאות

האלוהות עצמה – אין עלייה אלא התעלות, ואין התעלות, טוען המדרש, שאינה כרוכה בהתגוששות. במילים חינוכיות מהווי בית הספר נאמר: “אם קשה לך, סימן שאתה מתקדם בעלייה“. ממשיך המדרש ומתאר את תוכנו של המאבק שבין משה לאלוהים ואת אופן התנהלותו: יוּ ָ כוֹל ה ָ י ְ ב ִ ים, כּ ִ ח ָ פ ְ ה ט ָ ׁ שּ ִ ן שׁ ָ כּ ְ ר ָ יוּ א ָ לּוּחוֹת ה ַ ה ה ָ י ְ כ ֶ ר ֶ י בּ ִ בּ ַ ר ר ַ מ ָ א י ֵ נ ְ ה שׁ ֶ ל משׁ ֶ דוֹ שׁ ָ י ְ ים וּב ִ ח ָ פ ְ י ט ֵ נ ְ ם שׁ ָ עוֹל ָ ה ה ָ י ָ ה ְ ר ו ַ מ ָ א ֶ י שׁ ִ ד מ ַ י ְ בּ (שמות רבה ד ַ י ְ ד ל ַ ין י ֵ ין בּ ִ ישׁ ִ ר ְ פ ַ יוּ מ ָ ים ה ִ ח ָ פ ְ י ט ֵ נ ְ ים וּשׁ ִ ח ָ פ ְ ט כ"ח א). המדרש מתאר כי התורה אורכה שישה טפחים. אלוהים אחז בשני הטפחים העליונים ומשך אותם אליו בחוזקה לכיוון השמיים (אולי אלו שלושת הדיברות הראשונים העוסקים באלוהות ובהגדרת זהותה), משה אחז בשני הטפחים התחתונים ומשך אותם אליו בחוזקה לכיוון הארץ (אולי אלו חמשת הדיברות שבין אדם לחברו), ושני הטפחים האמצעיים היו מעין שטח ההפקר שבין משה לאלוהים, שבין שמיים לארץ (אולי אלו שני הדיברות: השבת וכיבוד אב ואם). התורה האלוהית השמימית מבקשת, כמו כל רעיון או חזון גדול, להתגשם ולהתממש במציאות. אלוהים, שאינו מוכן להיפרד מהתורה המושלמת שיצר, אחז בה בחוזקה. אלוהים ידע מניסיונו מה קורה לרעיונות גדולים כשהם מנסים להתגשם במציאות; הוא חווה זאת בעצמו בבריאת העולם, והפער בין החזון למציאות היה גדול מדי אפילו

ערכים רבים ונושאים מגוונים טומן בחובו חג השבועות, כגון ר ואל ביכורי פירות הארץ. עם זאת, ואף על ֵ היחס אל הג פי שבתורה עצמה אין כל קשר בין חג השבועות לחג מתן תורה, סיפור מתן תורה הפך, לאורך הדורות, לסיפור המכונן של החג. השאלה מה התחולל במרומו של ההר בין אלוהים למשה, במפגש ובמתח בין השמיים לארץ, הציתה את דמיונם של רבים לאורך הדורות, וסיפורים רבים נקשרו ברגע המכונן של מתן התורה. בדברים הבאים אביא מדרש אחד מני רבים, שיש בו כדי ללמד על מאבק מיתי זה שבין שמיים לארץ – שבין חזון למציאות. ה ֹ ר כּ ֹ אמ ֵ ר ל ָ ה ָ ן ה ִ יו ה׳ מ ָ ל ֵ א א ָ ר ְ ק ִ יּ ַ ים ו ִ לֹה ֱ א ָ ל ה ֶ לה א ָ שׁה ע ֹ וּמ (שמות י“ט פסוק ג׳)- ל׃ ֽ ֵ א ָ ר ְ שׂ ִ י י ֵ נ ְ ב ִ יד ל ֵ גּ ַ ת ְ ב ו ֹ ק ֲ ע ַ ית י ֵ ב ְ ר ל ַ אמ ֹ ת הסוגיה שבה עוסק המדרש לפסוק הזה היא הדרך שבה ניתנת התורה: האם ניתנת היא באהבה וברצון על ידי האלוהים, או שמא נלקחת היא בכוח על ידי משה, למרות רצונו של אלוהים? כדרכו של מדרש, נבחרת מילה בפסוק שסביבה מפתח המדרש את הסוגיה, וזו מודגשת ומתבררת א ָ ד ֲ ים, ה ִ לֹה ֱ א ָ ל ה ֶ א ה ָ ל ָ ע ה ֶ וּמשׁ על ידי פסוק אחר מהמקרא: הוּ ַ י, מ ִ ב ֶ שׁ ָ ית ִ ב ָ רוֹם שׁ ָ מּ ַ ל ָ ית ִ ל ָ ע יב (תהלים סח, יט) ִ ת ְ כ ִ הוּא ד ים ִ כ ָ א ְ ל ַ מּ ַ ם ה ִ ע ָ תּ ְ שׁ ַ שׁ ַ גּ ְ ת ִ , נ ָ ית ֵ ל ֲ ע ְ ת ִ נ ? (ועונה המדרש) ָ ית ִ ל ָ ע (שמות רבה כ“ח א). המדרש דורש את המילה : ה ָ ל ְ ע ַ מ ל ֶ שׁ “ כמאבק מיתי שבין משה למלאכים, ואולי אף עם ה ָ ל ָ ע “

38