קשר עין גליון 292 - ירחון ארגון המורים - ספטמבר 2019

מורה בתיכון אליאנס תל אביב; מרצה, מדריכה פדגוגית ומנחת סטאז׳רים, אוניברסיטת תל אביב

ד״ר אורית מורג

הדיון ככלי להוראה מיטבית תפיסות בדבר חיוניות הדיון הכיתתי כדרך הוראה

הכיתה שיצטרפו למעגל הלומדים. בשיעורים רבים שבהם צפיתי בפרחי הוראה וגם במורים ותיקים הבחנתי, פעמים רבות, בחוסר העניין בשיעורים מצד מרבית התלמידים - אף שבחלק מהשיעורים התקיימו מתודות הוראה מגוונות והמורים ניסו בכל דרך לגוון את דרכי ההוראה. מה אפוא היה חסר בשיעורים אלו? מה יכול היה לשפר את הנעתם של כמה שיותר תלמידים לגלות עניין בנושאי הלימוד ולהצטרף למעגל הלומדים? מאמרים רבים נכתבו על 'הוראה משמעותית', על דרכי הוראה, למידה והערכה. במאמר זה אבקש להציג תובנה מרכזית העולה משנות ניסיון בהוראה והדרכה פדגוגית של סטודנטים, הנוגעת בדרכי הוראה ולמידה, וכאמור - מהמחקר שעשיתי ובו ראיינתי הורים, מורים, אנשי חינוך וקובעי מדיניות חינוך בנוגע לדרכי הנעה של תלמידים. לא אציג כאן "מהפכה חינוכית", אלא אמצעי פשוט ועתיק יומין - הדיון הכיתתי ככלי להוראה מיטבית, משמעותית ומעוררת עניין המוסיף לשיעור נופך של משמעות ומעלה אותו כמה קומות מעלה. תרומת הדיון לטיב השיעור הדיון הוא מתודת לימוד עתיקת יומין. היא מצויה בתרבויות שונות: סוגות ספרותיות רבות ביססו את כתיבתן, לאורך אלפי שנות ציוויליזציה תרבותית, על עריכת דיונים סביב מחלוקות ונושאים מעוררי עניין. כך לדוגמה, במקורות היהודיים (משנה, גמרא) נעשה שימוש בתרבות הדיון בין חכמים ופרשנים והדיון הפורה הנערך בספרות זו הוא לב ליבה של הלמידה. הדיון הכיתתי מתבסס על שני רכיבים פדגוגיים משלימים: השאלה והדיון, ובאמצעותם מפתחים הלומדים הבנה, ידע, כישורי חשיבה, יכולת הבעת טיעון, יכולות ביטוי, חשיבה עצמאית, חשיבה ביקורתית, פיתוח תפיסת עולם, תחושה

"...תראי, הוא חייב להיות כריזמטי, הוא צריך להיות סוחף... שיאהב לספר להם את סיפורי התנ"ך, שיבוא וידע לעשות לזה את ההשלכה על החיים היום, את יודעת, זו לא בעיה, גם לעורר בהם פולמוס וגם אפילו לעצבן אותם, שישאלו שאלות, שירימו גבה, שיתלהבו..." – דעה זו מפיה של גלית (שם בדוי) היא אחת מני רבות שעלו ממחקר שעשיתי ). דעה דומה נשמעה בתשובותיהם של כמה 2015 , (מורג מרואיינים כשנשאלו מה ניתן לעשות כדי להניע תלמידים ללמידה ומהם הכישורים הנדרשים מהמורה המלמד מקצועות הומניסטיים-יהודיים כדי לעורר מוטיבציה הדיוןתורםלטיבושלהשיעורמשניהיבטיםמרכזיים: כשיטתלמידה –שימושבדיון כחלקמובנהשלמערך השיעור; וכמהות ערכית של השיעור – התייחסות מכבדת והקשבה של המורה לתלמידיו, היכרות עם תפיסותיהםשלחברי הכיתהבנושאיםרבים ומגוונים בתלמידיו. מאמירה זו ומדומות לה הזדקרה תובנה הנוגעת לחשיבות של עריכת דיון ושיח בסוגיות מעוררות מחלוקת מתוך נושאים שבתוכניות הלימודים כאמצעי להגברת ההנעה בקרב תלמידים. עוד לפני שניגש לעיקרו של מאמר זה, אבקש לדון בקצרה במהותה של הלמידה. רבים מאיתנו, המורים, נוקטים מתודות הוראה שונות ומגוונות כדרך להוראה מיטבית. ההשקעה במתודות הוראה שונות מצדיקה את עצמה ומאפשרת למידה מיטבית של התלמידים. על כולנו המורים לזכור כי מטרתה הסופית של ההוראה היא הלמידה; היא תוצרה של ההוראה, וכדי שתיווצר למידה, עלינו להשקיע מחשבה על דבר ההוראה המיטבית, זו שתגיע לכל תלמידי

22