קשר עין גליון 292 - ירחון ארגון המורים - ספטמבר 2019

ממשיכים במאבק

קשר משולחן ההנהלה

רן ארז

יו"ר הנהלת ארגון המורים

את התנאים הפיזיים שבהם המורים עובדים - ומשרד החינוך אינו עושה דבר, אלא נוקט סחבת. הכרזנו על סכסוך עבודה לפני שנה. בדיון שהתנהל בבית הדין הארצי לעבודה קבעו השופטים שאסור לנו להפעיל את הסכסוך, ומנגד הכירו בצורך בשיפור התנאים וחייבו את משרד החינוך לנהל עימנו הידברות כדי להגיע לפתרון. הידברות זו לא התקיימה עד היום, וכעת פנינו שוב לביה״ד לאפשר לנו את המאבק. גם במקרה זה השלטון המקומי, האמור ליהנות משיפור התנאים הפיזיים של המורים ושיפור העבודה החינוכית בבית הספר, הוא המשמש ״גשרון״ שיאפשר למשרד החינוך גישה לביה״ד הארצי לעבודה כדי לבקש צווים. ועד 2008 מדובר בעשרות מקרים כאלה, מאז היום, שביה״ד הארצי לעבודה אינו מאפשר לנו כל מאבק פרופסיונלי ומשרד החינוך משתמש בביה״ד ככלי למנוע את המאבק מאיתנו – מצד אחד, ומצד אחר – הוא מאפשר להם לא לנהל כל הידברות. יש שאומרים שכאשר המקריות ביה״ד 2008 מתרבה היא הופכת לחוקיות. מאז הארצי לעבודה לא מצא לנכון לאפשר לנו, ולו פעם אחת, להיאבק – וזה מצב אבסורדי, ולו מנקודת מבט סטטיסטית. משרד החינוך ומשרד האוצר, יחד עם השלטון המקומי, מנצלים זאת היטב, מבחינתם, ולא מקיימים כל הידברות אפקטיבית משום ההגנה האוטומטית של ביה״ד הארצי לעבודה. אין זאת אומרת שנרים ידיים. נמשיך להיאבק ללא מורא לטובת מערכת החינוך וציבור המורים. הצלחת מערכת החינוך, על מוריה ותלמידיה, היא ערובה לעתידנו.

נכון לעת כתיבת שורות אלו אנו מתכננים להמשיך במאבק במהלך שנת הלימודים לאות מחאה על הסחבת שנוקטים משרד החינוך ומשרד האוצר בכל מה שנוגע להידברות עם ארגון המורים לשם פתרון בעיות הנוגעות לתנאי העבודה שלנו. כתבתי לכם, בהזדמנויות שונות, מה עיקר הבעיות הפוגעות בעבודתנו החינוכית, ולכן לא אציין אותן כאן שוב. תוכלו למצוא את מה שנכתב עליהן באתר הארגון, בהודעות מייל שנשלחו אליכם וב״קשר עין״. שנים, השיחות 4 - לאורך כל הדרך, במשך כ שנוהלו מול משרד החינוך ומשרד האוצר היו עקרות ולא הניבו דבר. אין מדובר בתוספות שכר - כי יש לנו הסכם שכר בתוקף. מדובר בהסדרת תנאי עבודה שאינם דורשים תקציב, ואם יש להם עלות כספית, ביכולתנו להצביע על מקורות תקציביים להם מתוך עלות השכר שלנו, על ידי העברת תקציבים מסעיף אחד לאחר, משמע, ללא כל עלות נוספת לתקציב המדינה. לכך מתנגד משרד האוצר, ומשרד החינוך מחריש. כך ש״נערי האוצר״ הם שמנהלים את מערכת החינוך. זאת מפני שלכל החלטה פדגוגית יש השלכה כלכלית, ולאנשי האוצר הסמכות לסרב. חמור מכך, השלטון המקומי - במקום להבין שכל שיפור בתנאי העבודה של המורים, שרובם הם עובדיו, הוא למעשה שיפור מערכת החינוך העירונית ולמען ילדי העיר - אינו משתתף בדיונים, אינו תורם דבר מבחינה תקציבית ואף לא רעיונית, ומתעורר רק כשמשרד החינוך מפעיל אותו לצורך הגשת בקשה לצווי מניעה נגד המאבק. כדי לסבר את האוזן: זה שנים אנו דורשים ממשרד החינוך, שהוא הריבון המתקצב ומפקח על מערכת החינוך, לשפר

שנת לימודים טובה ופורייה

7

Made with FlippingBook Learn more on our blog