קשר עין גליון 296 - ירחון ארגון המורים -מרץ-אפריל 2020

כילדה הייתי רואה את אימא שלי חוזרת מבית הספר ואת כמות ההשקעה שלה, ואפילו אני זוכרת את תקופות המבחנים, כמה הן היו קשות לי כילדה כי אין את אימא עכשיו, היא עכשיו כמה ימים מנוטרלת לחלוטין

שני: לחלוטין. הזדהות ומחויבות. באמת הרגשתי, לאורך כל הדרך, שאני מחויבת לשני הדברים. אני מחויבת לקומדיה ואני מחויבת למורים. ואני מקבלת מאז אין סוף תגובות ממורים. בשכונה, למשל, אימהות ומורים אומרים: תקשיבי, אנחנו לא יכולים להפסיק לראות את זה בלוּפּים בחדר מורים וזה כזה מקסים, וזה כזה כיף, והתחושה הזאת שאת מייצגת אותנו ושעוד נראה אותך בהמשך מאוד מרגשת אותנו. וזה כיף לי נורא. אני יודעת שלפעמים מייחסים איזושהי דיכאוניות למורים, ודרך אגב - בצדק. אני חושבת שהמורים לא מתוגמלים כמו שהם צריכים להיות מתוגמלים. מערכת החינוך צריכה להיות מתוגמלת ומטופלת הרבה הרבה יותר ממה שהיא כיום. ומגיע להם הרבה יותר. העבודה שלהם היא קשה מנשוא. אני יודעת את זה גם כי כילדה הייתי רואה את אימא שלי חוזרת מבית הספר ואת כמות ההשקעה שלה, ואפילו אני זוכרת את תקופות המבחנים, כמה הן היו קשות לי כילדה כי אין את אימא עכשיו, היא עכשיו כמה ימים מנוטרלת לחלוטין. אבל מעבר למבחנים, שגם הם חתיכת משקולת שאנשים לא לוקחים בחשבון, זה להחזיק כיתה שהיא מגוונת, זה להצליח לא לצאת מדעתך, זה להצליח להגיע לכל ילד. ראיתי את אימא שלי עושה את זה בצורה מאוד מעוררת השראה. אני זוכרת גם שבכל מסיבת

סיום שהייתי מגיעה אליה (אימא שלי הייתה מורה של י"א, י"ב), היו רצים אליי תלמידים ומספרים לי כמה אימא שלי שינתה להם את החיים. וזו תחושה מאוד עוצמתית, בעיקר כשהייתי תלמידה וזה הדהים אותי. כי אני יודעת כמה הערכתי מורים שלי, וכשאתה מעריך מורה, הוא הולך איתך כל החיים בלב. יש לך מורים מימייך במערכת שאותם את זוכרת במיוחד? שני: בטח. יש לי כמה מורים שאני יכולה להגיד לך שהולכים איתי. אני אפילו יכולה לשמוע אותם מדי פעם. ואת יודעת מה? הם היו, לפני הכול, לפני המקצועיות שלהם, שהייתה נהדרת - הם היו בני אדם שרצו לגרום לנו ללמוד להיות בני אדם. דרך אגב, חשוב לי להגיד שגם מהקולגות שלי אני מקבלת תגובות מאוד חמות על הפרסומת הזאת. זאת אומרת, החבר'ה ב"ארץ נהדרת" ממש אוהבים אותה, וזה שהם באים ואומרים לי: איזו גאונות, איזה כיף, איזו פרסומת, אי אפשר להפסיק לראות אותה - מבחינתי, זה אומר שהצלחתי בגזרה המקצועית שלי. ראיתי את הקטע שעשית עם מנחם הורוביץ. לימדת אותו "קומי". שני: כן. זה היה מצחיק נורא, הרגע הזה. תארי קצת, באמת, איך נראים צילומים לפרסומת שכל משפט

24