קשר עין גליון 296 - ירחון ארגון המורים -מרץ-אפריל 2020

| מורן מרקוס בר

שינוי גישה להתייחסות לאלימות במערכת החינוך חשוב לדבר על תופעת האלימות עם התלמידים

הפנים זה של זה, במקום את הגב. . "הנפש, כדי לפגוש את עצמה, זקוקה לנפש אחרת" (אפלטון). 4 ככל שהמחנכים ייצרו קשר אישי עם התלמידים, כך ייפתח מרחב לדיאלוג בקרב התלמידים, ויגדל הסיכוי להפחתת גילויי התוקפנות בכיתה. . להתייחס גם לתוקפנות של הבנות: אלימות ותוקפנות אינן 5 נחלתם הבלעדית של הבנים. בנות תוקפניות כמו הבנים, בסגנון שונה. הבנים משליכים את התוקפנות החוצה, לרוב בהתקפי זעם פיזיים. הבנות, לעומתם, לרוב תוקפות בהתקפי זעם המופנים כלפי עצמן (פגיעות עצמיות, הפרעות אכילה, ביקורתיות עצמית) ונוהגות בתוקפנות רגשית ביחסים הבין- אישיים (ניתוקים, נטישות וחרמות). . חשוב ללמד את התלמידים לחבק, לשתף, ללמוד לשתף 6 פעולה, וליצור סולידריות. להפוך את הכיתות לבתי ספר לחמלה. . במקום לראות בהתנהגות בעייתית של ילדים בעיית 7 משמעת, או הפרעה שיש למגר באמצעות ענישה, יש לתפוס אותה כפתרון התנהגותי שהתגובה הראויה לו היא הקשבה חומלת וניסיון לאפשר את תרגומו למילים. . לתגבר את שיעורי החינוך הגופני ולהרחיבם לעבודת גוף- 8 נפש: משחקי כדור ואתלטיקה קלה הם רק פן אחד של יכולות הגוף. חשוב להכניס למערכת השעות שיעורים המלמדים טכניקות גוף ותנועה, שעוסקות במוּדעוּת תנועתית, ויסות חושי והיכרות עם מנגנוני הגוף האנטומיים בדרך חווייתית. שימוש בטיפים האלה במערכת החינוך לא ידרוש הגדלה של התקציב! כדי להפחית את האלימות נדרשת מנהיגות חינוכית

"למערכת החינוך תפקיד ואחריות בטיפול באלימות ובמניעתה בבתי הספר," אומר תמיר אשמן*, שהרצה ביום העיון "סימולציה מקרבת" של מכון מופ"ת, והציע גישה שונה להתייחסות לאלימות במערכת החינוך.  "לצערנו, האלימות היא התנהגות אנושית נפוצה, סוג של תקשורת בין בני אדם, אבל חשוב להבין שהיא לא הבעיה, אלא הסימפטום, וזהו הבדל מהותי". לטענתו, האלימות במערכת החינוך היא תוצאה של ניכור וחוסר שיתוף רגשי בין ילדים שחולקים מרחב כיתתי אחד לאורך שנים. ם, ולפיו, דברים ֶ ל ֵ אשמן מקשר בין המילה אלימות למילה א ר בכיתה - הם מבטאים ֶ שהתלמידים אינם מביעים באוֹמ אותם על ידי התנהגות אלימה ותוקפנית בבית הספר. אלימות מתחילה במקום שבו אין תנאים של הקשבה ודיאלוג. מורים זקוקים לכלים רגשיים שיעזרו להם להתמודד עם הסביבה רווית המתח של בתי הספר. הגורמים למתח מגוונים ויכולים לנבוע מריבוי משימות, מבחנים ובחני פתע, חרם חברתי, בריונות, חוסר יד מכוונת לוויסות התנהגות רגשית, שיברון לב ועוד. "העדר הדיבור על אלימות - זו הסיבה המרכזית לאלימות במערכת החינוך," מדגיש אשמן. עצותיו היכולות לסייע לאנשי חינוך להפחית את 8 להלן האלימות במרחב הבית-ספרי. . לאלימות יש תחביר. אחד הטריקים הכי יעילים להפחתת 1 האלימות במרחב הכיתתי הוא ללמד את התלמידים/ות (ואת המחנכות/ים) לדבר בגוף ראשון – 'אני', ולא להטיח זה בזה

אמיצה, שתשנה הנחות יסוד בטיפול בתופעת האלימות במרחב הבית-ספרי. עיקרו של השינוי הוא התייחסות אל הכיתה כאל קבוצה רגשית, והרחבת זהות המחנך/ת לכלל זהות של מנחה הכיתה ומורה ליחסים בין אישיים. *תמיר אשמן הוא מנהל הפורום ללימודי גברים באוניברסיטת ת"א ומומחה לטיפול באלימות במשפחה ובמערכת החינוך; מנהל (יחד עם מיכל פארן) את ארגון 'לומדים יחסים'.

האשמות שמתחילות ב'אתה/ את'. . הוספת שעות לשיעורי 2 החברה: לקיים אותם פעמיים בשבוע לפחות, ולהופכם לבמה מרכזית לדיבור על יחסים בכיתה. חשוב שהמחנכים/ות יתערבו בקונפליקטים בכיתה ויתייחסו לקשיים בין אישיים. . שינוי צורת הישיבה: לעבור 3 לישיבה מעגלית שתאפשר לתלמידים לראות את הבעות

34