קשר עין גליון 296 - ירחון ארגון המורים -מרץ-אפריל 2020

. השקעת אנרגיה במשהו מצמיחה את הדבר שבו מיקדנו 6 אותה. כאשר האמנתי במשהו הצמחתי אותו. אם איבדתי את הרצון בתוכי לעזור לילד, אם איבדתי את האמונה שהוא יכול לצאת מהמצב הזה – רוב הסיכויים שגם ממרחקים הוא ירגיש את זה. הוא ירגיש את הוויתור, הוא ירגיש שבאמת אין סיכוי. חשוב מאוד שנזכור שאנחנו לעולם לא יודעים מתי עוד שיחה שלנו נגעה בו. מתי הפרפר יצא מהגולם, מתי התהליך הבשיל. אם נבחר להישאר שם, ולא לזוז... גם כשזה נראה באמת אבוד, יש סיכוי גדול שנזכה גם לראות אותו חוזר. . לעולם לא נדע מה בכוחה של תפילה אחת לעשות. תפילה 7 אחת של מחנך על תלמידו אולי יכולה להשפיע עליו בעולמות עליונים... הם כמו הילדים שלנו. אפשר לבקש עבורם, שיצליחו, שיירפאו, שיחזרו... כי "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". . נכון, לפעמים הסוף לא הצליח להיות "סוף טוב הכול טוב". 8 לפעמים הנער באמת לא יגיע לסיום, אולי הוא לבסוף יישוֹר. אבל השאלה הגדולה שאנחנו צריכים לשאול היא: האם אני מפסיק להיות המבוגר המשמעותי שלו בתקופה הזאת - או, לחלופין, האם אני נשאר שם בצד ואומר לו: 'גם כשאתה לא מצליח, גם כשאתה לא מגיע - אני עומד מרחוק לראות שאתה בסדר. אני מחכה לך. אני רואה אותך'. לא פעם ולא פעמיים, אחרי שיחה שמטרתה הייתה רק לדרוש בשלומו, בלי שאלות, בלי הטפות – מהעבר השני שמעתי נער שאומר "בעצם... לא הכול בסדר." ומשם התפתחה שיחה שבה הוא פורק את אשר על ליבו ונותן לי מקום לעזור לו

היעזר באנשי צוות אחרים . "דרוּש כפר שלם כדי לגדל ילד". 4 כדי להגיע אליו. מחנך שיודע לנצל את המשאבים הקיימים יכול להגיע אל תלמידו דרך אנשים הנמצאים במעגל קרוב אליו. מחנך יקר, הכר בחשיבותו הרבה של מהלך זה עבור הנער. מהלך שבסופו של דבר יוכל אולי להחזיר אותו ללימודים דרך סביבה תומכת נוספת שגייסת עבורו. . יצירתיות 5 כאשר אתה מרגיש שאין עוד איום שלא איימת, שאין אזהרה או שיחה שלא נעשתה, השתמש בכוח היצירתיות. התחל לחפש הזדמנות אחת משמעותית – כדי לשמור על קשר עם הילד. גם כשהוא מנותק. גם כשהוא רחוק. אם שמעת שיש לו יום הולדת - שלח לו הודעה, הראה לו שאתה עוד כאן... שיחת טלפון יצירתית ולא שגרתית יכולה ליצור משהו חדש. כך היה, למשל, בשיחה עם תלמיד נושר שכבר לא היה דבר שלא נאמר לו: הוא: הלו... אני: שלום... מה שלומך? הוא: בסדר. אני: בסדר? יופי, אני שמחה לשמוע...! (ועומדת לנתק) הוא: (שותק. מבין שאני מנתקת...) "זהו?" (בשביל זה התקשרת...?) אני: כן. רק התקשרתי לשאול מה שלומך. לא פעם ולא פעמיים, אחרי שיחה כזאת בדיוק, שמטרתה הייתה רק לדרוש בשלומו וזהו, בלי שאלות, בלי הטפות, רק לשאול מה שלומו – מהעבר השני שמעתי נער שאומר "בעצם... לא הכול בסדר." ומשם התפתחה שיחה ארוכה שבה הוא פורק את אשר על ליבו ונותן לי מקום לעזור לו. עולמו נפתח כשהוא הבין שרק רציתי לדעת מה שלומו, בלי לדרוש ממנו כלום.

42