קשר עין גליון 301 - ירחון ארגון המורים ינואר-פברואר 2021

ראש אולפנת בנ"ע מבשרת ברוך בחדרה | הרב דני דינר

אתגר הקורונה מול המציאות החינוכית והכלכלית

על הצדדים החיוביים של המציאות החדשה

מ , ועדיין 2019 גפת הקורונה אשר תקפה את העולם בחורף , אתגרה את 2021 מכה בעוצמה בתחילתה של שנת אנשי החינוך במשימה שטרם ידעו כמוה. במאמר זה אתייחס במספר נקודות להתמודדות הכלכלית והחינוכית שלנו עם האתגר שמציבה בפנינו הקורונה, בדגש של החינוך העל יסודי. בתי הספר העל יסודיים, אשר בגל הראשון של המגפה (מרץ- ) התייחסו אל משימת ההוראה מרחוק כאל יעד בר 19 אפריל מימוש, סללו את הדרך להצלחה של כלל המוסדות בגל השני. יעדי הלמידה של שנת ה'תש"ף הושגו, וצוותי ההוראה יצרו יש מאין. הרשויות המקומיות ומשרד החינוך הכריזו על אוטונומיה ניהולית לבתי הספר (אם כי התקשו לשחרר סמכויות), וזו הביאה עימה יצירתיות רבה בשדה ההוראה. עתה ניתן לומר בפסקנות, שציר הידע אומנם נפגע, אך לא באופן מהותי. תלמידי בתי הספר העל-יסודיים נפגעו בשל הנגיף, אבל עמדו בדרישות הלימודיות ובדרישות ההיבחנות בבחינות הבגרות וכן ביעדי הגיוס לצה"ל ולשירות הלאומי. ניתן לקבוע בסיפוק כי המוטיבציה והיצירתיות שגילו סגלי החינוך במוסדות והעבודה הקשה של המורים מהבית יצרו מציאות חדשה. התושייה וההקרבה של המורים סללו את הדרך להצלחה פדגוגית מרשימה מאוד, וגילו דברים אשר טרם הכרנו בשדה ההוראה. מורים למדו להגיע לכל ילד, לייצר הקניה של ידע בדרכים חלופיות, להתמודד עם משימות הבית בה בשעה שהם מנהלים שיעור, להשתפר בהפעלת המדיה ולהמציא את עצמם מחדש. מנהלים אשר הבינו את צו השעה בנו מתווי עבודה ייעודיים לכל שכבת גיל, יצרו תמהיל נכון בין לימוד א-סינכרוני לסינכרוני והקדישו משאבים להאיר ולהעיר את התלמידים הזקוקים ל"השכמה". תהליך זה, שטרם נחקר דיו, יצר בתי ספר חדשים של ממש. מ"ביקוריי" בשיעורי הזום של המורים ראיתי שיעורים המתקיימים למופת, מדויקים יותר, מתודיים

יותר, מעוררי השראה, מלווים בכלים טכנולוגיים ובמשימות וירטואליות שמובילי התקשוב יכלו רק לחלום עליהם לפני פרוץ הקורונה. גם אתגרי המשמעת הרגילים התחלפו באחרים. איחורים פסקו ברגע שהמורה "סגר את הדלת", אין הצקות, אין חוצפה, המיקרופונים נפתחים ונסגרים על ידי המורה. הסטנדרטים שיצרו חלק מהמוסדות ליצירת כללי לימוד אפקטיביים, כמו הגשת מטלות לקלאס-רום, הגעה בזמן לשיעורים מרחוק, פתיחת מצלמות, לבוש ייצוגי, פינת ישיבה ללמידה (ולא לימוד מהמיטה) - כל אלה העמידו רף שהוא הכרחי לצורך יצירת חוויית למידה ומימוש יעדים עליהם חלמנו בעבר, כמו הקניית מיומנויות של חשיבה ולמידה עצמאית לתלמידים, יוזמה, אחריות, ניהול סדר יום, וגם למורה: שימוש בדרכי הערכה מגוונות, למידה משמעותית מרחוק ועוד. כל אלו גרמו לתלמידי בית הספר העל יסודי לראות ברכה בדרך זו ולהכיר ביכולתם ככלי ראוי לעתידם. חשוב לציין שהמערכת החינוכית, הטיפולית והרגשית - לה אין תחליף בלמידה מרחוק - אכן נפגעה. שיחות וידאו או מפגשי זום טיפוליים עם הורים ואנשי מקצוע, כמו גם עם תלמידים, אומנם הפכו ללגיטימיים ויצרו מציאות שהיא מעל הזמן והמקום, אך בתהליך הטיפולי אין תחליף למפגש הבין- אישי. תלמידים, שבימים כתיקונם טופלו בידי הזהב של צוותי הטיפול, נשמטו אל מעבר למסך, במקרה הטוב - או אל עולם מקביל של דיכאון וייאוש. היועצות ומורי השילוב השקיעו מאמצים רבים, אך ידם קצרה בלא מעט מקרים. גם מגמות ייחודיות הזקוקות לאימון: ספורט, מחול וכדומה, וכן מגמות בהן נזקקים התלמידים לציוד ייחודי או לתוכנות מחשב יקרות, נפגעו בתקופה זו, אך בסיכומו של דבר, ועל אף הכול, הרי במישור הלימודי נרשמה הצלחה לא מבוטלת. את מרכז הכובד של העשייה הבית-ספרית לקחו המורים לידיהם, ובנו בהצלחה רבה עולם תוכן וסביבת עבודה חדשה.

20