קשר עין גליון 301 - ירחון ארגון המורים ינואר-פברואר 2021

לשעבר מנהל בית הספר עירוני ג' בחיפה | יהושע בן איתמר

האם הקניית מיומנויות למידה והקניית ידע הן מטרות מתנגשות?

מה הן ההשלכות של דילמה זו על המבנה הרצוי של ההיבחנות בבחינות הבגרות

מ שבר הקורונה, וההוראה המקוונת שנעשתה לצורך חיוני בעקבותיו, יצרו שיח בדבר אופן ההוראה הראוי ומטרות מערכת החינוך. המורים נרתמו להעברת שיעורים בעיקר באמצעות תוכנת זום (גם מורים שלפני כן לא היו מיומנים בהוראה המקוונת). בתחילה נראה היה כי מדובר בקפיצת דרך פדגוגית משמעותית שביצעו בתי הספר. עד מהרה התברר כי ההוראה באמצעות הזום יוצרת קושי לתלמידים רבים. הפערים שנוצרו בין תלמידים, ובין תוכנית הלימודים לבין מה שבוצע בפועל, נוסף לאי שביעות הרצון מאפליקציית הזום, הגבירו בתוך כך הלכי רוח של אי שביעות רצון מאופן ההוראה הפרונטלית המקובל ברוב בתי הספר התיכוניים. ההשקפה שעל פיה חשוב להעדיף הקניית מיומנויות למידה על פני הקניית ידע, שהייתה מקובלת על רבים לפני משבר הקורונה, קיבלה תימוכין - בין היתר כי היה צורך להחליט מה הם הדגשים בתהליך סגירת הפערים שנוצרו. ראוי לומר כי ניתן היה לצפות שהוראה מקוונת בזום תיתקל בקשיים. מעבר לבעיה של העדר מחשבים בחלק מן הבתים, והעובדה שהשימוש באפליקציית הזום מתיש, התגבר הצורך להשתמש במגוון כלים, ובהם כתיבת עבודות - צורך שקיים גם לצד ההוראה הפרונטלית בדרך כלל. בדבר אחד אין ספק, הוכח שוב עד כמה המגע האישי מורה-תלמיד, במפגש ממשי ביניהם, השונה מאוד ממפגש וירטואלי, הוא בעל עוצמה רבה. מפגש ממשי נדרש הן להוראה פרונטלית הן להנחיית משימות שמוטלות על תלמידים (אם כי להנחיית משימות הוא נדרש במידה פחותה). ברצוני לטעון במאמר זה כי ההנחה שיש התנגשות הכרחית בין הרצון להקנות מיומנויות למידה לבין הרצון להקנות ידע, ובין

המטרות החינוכיות שעומדות מאחוריהם, היא מוטעית. אני מבקש לטעון כי שימת דגש רב מדי בכל אחד מאופני ההוראה והיעדים האלה - על חשבון האחר - היא טעות שמחירה עלול להיות כבד. הטענה כי חשוב להקנות לתלמיד כלים ללמידה, ואין טעם בר ֵ להתרכז בהקניית ידע רב, מנומקת על ידי הטענה כי, מע לחשיבות העקרונית של כלים אלו, הקניית יכולת למידה תהיה רלוונטית יותר לעולם עתידי שונה מן העולם הנוכחי, ותאפשר לתלמיד לצבור ידע שיידרש בעתיד - ידע שאין אפשרות כרגע לצפות את טיבו. הקניית ידע שכרגע נראה חשוב היא, על פי השקפה זו, תעדוף לא נכון של השקעת מאמצים. אני סבור כי טענה זו בעייתית. לא ניתן להקנות מיומנויות כשאין תשתית ידע בסיסי מספיק. כלומר, מהלך כזה הוא למעשה בלתי אפשרי. יתר על כן, אם ייעשה צמצום דרסטי מדי של הידע הנדרש מן התלמידים, העדר ידיעה רחבה יעשה את יכולת הניתוח והעיבוד של תופעות למוגבלת מאוד. ואולם ראוי להבהיר כי גם הגישה המוקצנת האלטרנטיבית, על פיה חשוב להקנות ידע מקיף ככל האפשר לתלמידים - כי זהו הידע הדרוש כדי להיות בקיא ולהתמצא בתחום הנלמד, היא בעייתית. רכישת ידע ללא רכישה נאותה של יכולת למידה לא תסייע לרוכש הידע להשתמש באותו ידע באופן יעיל אינטלקטואלית. משום כך נדרשת גישה מאוזנת, שמקנה חשיבות להקניית יכולת למידה, יישום וחקר, אך מגדירה ידע בסיסי שהוא חשוב ללימוד התחום, ואף יש בו כדי לאפשר "טעימה ראויה" מהישגי האנושות בתחום הנלמד. ראוי לעניות דעתי להימנע מסיווג קלישאתי של השקפות כ"מתקדמות" ו"שמרניות", סיווג

24