קשר עין גליון 301 - ירחון ארגון המורים ינואר-פברואר 2021

שילמו על כך בחייהם. האיזון הפדגוגי הזה (איזון כמותי לא היה) יניע התבוננות ברוע המוחלט, ויציב לעומתו את הטוב המוחלט. המהלך יעמיד שתי אופציות קיצון לפני תלמידים, שתי אפשרויות הנמצאות על קו רצף אחד, בשעה שרובו יהיה מנומר בתופעות של עמידה מנגד של אזרחי מדינות אירופה, ואף של שיתוף פעולה נרחב עם מנגנון הרשע. תיעדנו תגובות תלמידים ותגובות ניצולים. הייתה התרגשות בקרב שני הצדדים, ותהייה רבה עוד נותרה באוויר לאחר כל מפגש. היא תובעת מאיתנו להמשיך ולעגן, ללא לאות, את ההיזכרות בחסידי אומות העולם בתוך רצף חיינו. הציפייה היא כי תתקבל החלטה ברמה לאומית להקדשת יום בשנה לחסידי אומות העולם. אימוץ מהלך כזה עשוי להשפיע על החברה הישראלית בטיפוח של נורמליזציה נפשית,

) מתייחסת לארבעה תנאים לקיום 2004 (הקיבוץ המאוחד ההצלה: אלטרואיזם, הכרעה קוגניטיבית, לגיטימציה וסולידריות מינימלית. סולידריות מינימלית מתייחסת להסכמה, אם בשתיקה ואם בסיוע חלקי, מצד סביבתו הקרובה של המציל. ובכל זאת נותר משהו בלתי מושג ובלתי נתפס בהתנהלותם של חסידי אומות העולם. אולי ההגדרה המוחשית והרלוונטית ביותר היא קיומו של הומניזם פעיל, מחייב וממומש למרות כל הסיכונים. התרחשויות היסטוריות אינן חוזרות על עצמן בדיוק. אך ישנן תבניות מחזוריות. תבנית כזו היא תופעת האכפתיות המהותית. כך נהג אברהם מול סדום. כך נהגו חסידי אומות העולם, וכך נהג הסופר היהודי אנדרי שוורצבארט, ניצול השואה, שהגיב בפומבי על רצח פליטים אלג'ירים בפריז וכינה את הפליטים "יהודים של שעה זו". כמחנכים, איננו פטורים מנקיטת יוזמה נחושה. עלינו לאתר מרחב וזמן ראויים ולהתמיד בחשיפה מסודרת, ולא אקראית, של חסידי אומות העולם. ראוי כי צוות פדגוגי של כל בית ספר יבנה תוכנית רב שנתית ורב גילית לשיקוף מפעלם ההומני האקטיבי של חסידי אומות העולם, ויתמקד, למשל, בכל שנה במדינה אחת או בחבל ארץ שהם פעלו בהם. הדבר יאפשר לתלמידים להכיר את שלוחותיו של מנגנון הרשע, על ביצועיו, מנגנוניו ושיטותיו, ולעומתו יוצבו לפניהם בבהירות פרטי ההתנהלות האמיצה של חסידי אומות העולם. הרעיון הוא כי תלמידים לא יאמצו תגובה נפשית של ייאוש או כמיהה לכוחנות או של בושה והדחקה. ניתן לנהל זאת במושכל אם הלומדים יעומתו עם גילויי הגבורה וגדלות הנפש של חסידי אומות העולם, על מורכבותם, ותינתן להם הזדמנות להכיר את תהליכי המימוש של "הבחירה בטוב". כך יוכלו תלמידים ומורים ללמוד מקרוב, ככל שניתן, כיצד נשים ואנשים אלה נאבקו ברוע, מיאנו לציית לצווים שלטוניים, ומילטו יהודים רבים ממלתעות הנאצים - וחלק מהם אף הבנו כי הכרת ההתנהלות של חסידי אומות העולם עשויה, מצד אחד, להעניק לבני הנוער אפשרות להבנת הרוע האולטימטיבי, ומצד אחר, להנכיח בתודעתם את העמידה-בפרץ של חסידי אומות העולם, שאין לקבל אותה כדבר מובן מאליו

בניית מערכת איזונים תודעתיים ופיתוח יכולת להכלת האחר. השאיפה היא שהחברה תהיה מסוגלת להגיב לכל מצוקה אזרחית באשר היא, לקריאה לעזרה של נרדפים, לחשש לפגיעה בכבוד האנושי של מיעוט או לאיום על עצם קיומו.

29

Made with FlippingBook Learn more on our blog