קשר עין גליון 301 - ירחון ארגון המורים ינואר-פברואר 2021

עורכת "קשר עין" | קרן שקד

ריאיון עם דודו כוכב מנהל תיכון שיח ומנכ"ל עמותת "בית שיח כליל"

לי קריירה ארוכה כמוזיקאי. נשאבתי לעולם החינוך כשגרתי במצפה רמון ובני הבכור עמד לעלות לכיתה א'. ביישוב הקטן והמרוחק היה רק בית ספר אחד, ומצאתי עצמי חלק מקבוצת הורים שביקשה לייצר אלטרנטיבה חינוכית ביישוב. הקמנו עמותה, ובהמשך את בית הספר הדמוקרטי "רותם", שפועל עד היום. בתקופה זו התחלתי ללמוד חינוך, גם באופן אוטודידקטי, ובהמשך גם סיימתי בהצטיינות תואר ראשון ושני בחינוך. כעבור זמן התמניתי למנהל בית הספר רותם ושימשתי בתפקיד זה מספר שנים. במהלך מחקריי על עולם החינוך נחשפתי לחינוך הדיאלוגי ולדרכו של דן לסרי ולמדתי אצלו. בשלב מסוים קיבלתי הצעה לנהל את בית הספר הדיאלוגי השנים האחרונות. מתוך העבודה זיהיתי 6- שיח, וזה עיסוקי ב את הצורך במסגרת המשך, וכך נולדה היוזמה להקמת תיכון שיח. כיצד תאפיין את אוכלוסיית התלמידים בבית הספר? מחצית מהתלמידים באים מבית הספר היסודי שיח, שהרבה מתלמידיו תושבי הכפר האקולוגי כליל. המחצית האחרת מגיעה מטווח גדול מאוד של יישובים בגליל המערבי: יישובי מטה אשר, מעלה יוסף, נהרייה, עכו, שלומי, כרמיאל, מעלות... המכנה המשותף לכולם הוא האחריות, האומץ והיוזמה להצטרף כחלוצים להקמה של מסגרת שהיא מאוד לא שגרתית ועדיין סוללת את דרכה. נשאבתי לעולם החינוך כשגרתי במצפה רמון ובני הבכור עמד לעלות לכיתה א'. ביישוב הקטן והמרוחק היה רק בית ספר אחד, ומצאתי עצמי חלק מקבוצת הורים שביקשה לייצר אלטרנטיבה חינוכית ביישוב

ספר קצת על בית הספר – מתי הוקם, מהי האידאולוגיה שלו ומי הגה את רעיון הקמתו? תיכון שיח החל את דרכו בשנה שעברה בגליל המערבי, כתיכון מקצועי, דיאלוגי ואקולוגי. זהו בית ספר צומח. הוא משמש מסגרת המשך לבית הספר היסודי הדיאלוגי "שיח", השייך לעמותת "בית שיח כליל" (אותה אני מנהל זו השנה השביעית), והוא פתוח גם לכלל אוכלוסיית בני הנוער של מטה אשר והסביבה. היוזמה להקמת התיכון הייתה שלי, ושותפיי הם מרשת עמל, מהמועצה האזורית מטה אשר, מהאגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה ומעמותת "בית שיח כליל". יחד אנחנו מבקשים לחדש את החינוך המקצועי, ולהציע לבני נוער אלטרנטיבה שתפתח לפניהם אפשרויות, גם מבחינה תעסוקתית וגם מבחינת התייחסותם לחיים. עולם העבודה ממשיך לעבור שינויים ודורש גמישות, בפרט מול מגמות של התפתחות הבינה המלאכותית והרובוטיקה. אנשים רבים משנים קריירה מספר פעמים לאורך חייהם, ומבקשים לשלב עבודה עם הגשמה אישית. ההבחנה בין עבודה לבין משחק לבין יצירה נעשית מוחלטת פחות ופחות כיום. עבודת כפיים כבר אינה עניין של הישרדות, אלא היא ערך, חלק ממהלך של חזרה אל חוכמת הגוף ותפיסת האדם כרב-פעלים. מול הנטייה ההולכת וגוברת להישאב אל תוך המסכים והמציאות הווירטואלית, אנו רוצים לעגן מחדש את האדם בקרקע של מעשיות וממשות באופן שיתמוך באדם לכל חייו, ויהווה משען ומקור לינוק ממנו. הרצון הוא שהאדם יתיידד עם החומר ועם גופו שלו, העובד. שתהיה לו תחושת יכולת במגעו עם העולם, ולא יחוש כה תלוי וחסר אונים מול הטכנולוגיה. קצת על עצמך, ועל מה שעשית לפני שהגעת לשיח. שנה, ולפני כן הייתה 13 . אני עוסק בחינוך 4- אני נשוי ואב ל

40