קשר עין גיליון 304 יולי-אוגוסט 2021

מורה בגמלאות, משוררת, סופרת ועורכת | שושנה ויג

"ענפי התודעה" ספר שירים חדש בעקבות שנת הקורונה

ע בדתי כמורה לאסירים ופרשתי לפני חצי שנה. זה היה לאחר שפרשתי מהוראה בתיכון. העבודהמול אסיריםהיאעבודהמאמצת נפשית. ברורשהמפגש הראשוני מטלטל. היה מאתגר מאוד להקנות מיומנויות למידה לרכישת שפה לאוכלוסייה שלומדת את השפה העברית בדרך מקצועית לראשונה בחייה. ישיבה במסגרת לימודית היא חוויה חדשה עבורם. רבים מהם נפלטו ממערכת החינוך בגיל צעיר. הם באים ללמוד כדי לשפר הישגים, והמצליחים ממשיכים ללמוד במסגרת השכלה גבוהה. מה שלא עשתה מערכת החינוך הקונוונציונלית, עושה, בין חומות הכלא, המערכת החינוכית שנבנתה בשנות השמונים של המאה העשרים וראתה בחינוך שיקום לאסירים. לימדתי וחידדתי כישורי שפה לאסירים שזו לא שפת אימם ולאלה שהיו צריכים להשלים השכלה. המערכת החינוכית מעודדת אותם להרגיש שהם חיוניים, זוהי הדרך לשיקום האסיר. האסירים שמגיעים לחינוך באים מבחירה - הם בוחרים בתהליך. לפעמים הם מביעים חששות ודאגות שאולי אין בכך תועלת, בייחוד אסירים שנתונים במאסר ארוך, אבל במקרים רבים אתה רואה לנגד עיניך כיצד הלמידה וחבישת ספסל הלימודים מכניסה אותם למסגרת תומכת ומעודדת והם באים בתקווה למלא בה את הימים וגם ממשיכים עד האוניברסיטה הפתוחה. בתהליכי ההוראה שלי אהבתי לשלב טקסטים שקרובים אליי, לכן קירבתי חלק מהם גם ליצירות ספרותיות. אבל זו לא הייתה המטרה העיקרית, הייתי המורה לשפה. הענקתי להם ביטחון ביכולות שלהם לרכוש שפה חדשה, ויכולנו, כל הצוות, לראות התקדמות אדירה – ממצב של מתחילים שלא ידעו את השפה עד סיום המסלול וכתיבה של חיבור שלם במסגרת השכלת המבוגרים. במניין ספריי, 17- הספר החדש שלי, "ענפי התודעה", שהוא ה פרץ מתוכי בעקבות שנת הקורונה. מצאתי שכתבתי שירים רבים שבהם חמלה לסביבה הקרובה והרחוקה.

חמלה היא יציאה מאזור הנוחות שלנו, היא להסתכל על מה שלא רצינו לראות או לא הבחנו בו. על השקופים בעולמנו, על האנשים שמובנים מאליהם. הנתינה שלנו למען האחר - יש בה ראייה של מי שאנו לא נותנים את דעתנו על כך שהוא זקוק לנו. בספר התייחסתי לאהבות שלי, לכל מה שקרוב אל עולמי וגם בחרתי להבליט. יש שירים שלא הראיתי לאחרים והם התפרסמו בספר גם כדי לשמר את החוויה של ראיית רבה לבן הצעיר ִ החמלה. לדוגמה, אחד השירים מבטא את הק שלנו שחי איתנו. הוא על הרצף בתפקוד גבוה, היציאה שלו מן הבית תהיה ארוכה מזו של ארבעת אחיו. אך אני, כאימו, רוצה לחזק את החוזקות שלו, וכותבת שיר על החמלה שלו כלפיי, על הגשת הארוחה עבורי. החמלה שלי היא כלפי אהוב שרוצה בקרבתי והמגבלות כה רבות. החמלה שלי מתבטאת במילים, בשפה. פרסום הספרים עדיין מרגש אותי. איני יודעת מה יהיה הספר הבא. תחושת החיות חשובה לי, ההתרגשות להחזיק ספר – שאחרי צאתו לאור יש שאני שואלת את עצמי: מה, אני כתבתי את זה? לפעמים אני לא מצליחה להבין כיצד נוצרה היצירה - היא כמו נכפתה עליי. ואם איני כותבת, אני מרגישה החמצה. אני תמיד בציפייה ללידה הבאה. בספר שירי אהבה טוטלית. שלושת ספריי האחרונים הם התמסרות לאהבה. המגפה העולמית התרגשה עלינו ועצרה אותנו מכל מעשינו. היא לא רק עצרה אותנו עד כדי כך שנסגרו בתי הקולנוע והתיאטראות - גם כל מקומות הבילוי שהיו פתוחים לנו נסגרו. זה היה גרוע מכל מלחמה שהכרנו. אנחנו וילדינו חווינו טראומה אוניברסלית. כל העולם נכנס לסגר, זה לא היה משהו מקומי. התכנסנו כדי להתבונן גם בעצמנו. אני, באופן אישי, אהבתי את התקופה הזאת, שבה הטבע התעורר מתחת לחלוני. היציאה אל מאה המטר ומציאת עולם שלם בהתבוננות בקרוב

54