קשר עין גיליון 307 ינואר-פברואר 2022

מורה בתיכון ברנקו וייס אתגרי בית שמש; מנחה הורים למתבגרים | שרון פאר

מאמר תגובה

בעקבות המאמר "על לשון גידופים בגיל ההתבגרות" , מאת ד''ר רמי רחמים וגב' אביבה אלקלעי 305 מגיליון

ק ראתי את מאמרם של ד''ר רמי רחמים ואביבה אלקלעי , וחשתי 305 "על לשון גידופים בגיל ההתבגרות", בגיליון אי נוחות גדולה. גישתם של ד''ר רחמים וגב' אלקלעי, כשמדובר במיגור התופעה, מקדשת אמפתיה עד לידי מקסימום של 'הבעת מורת רוח'. אינני מכיר את החתומים על המאמר אך לדעתי הם מפספסים בגדול. כמי שעובד עם בני נוער והוריהם אני רואה את הדברים אחרת. יש מקום לאמפתיה, יש מקום להכלה מסוימת – אבל חייב להיות מקום לנקיטת סנקציות, ובמילה אחרת - לענישה. ילדים, ובייחוד המתבגרים שבהם, עוברים טלטלות רגשיות גדולות בחיי היום-יום. בייחוד בתקופה הנוכחית. ובמצב שכזה המריבות עם ההורים הן חלק מהשגרה. התנגשויות ועימותים בין הורים לילדים הם דבר טבעי, אך אסור שיהפכו להיות מה שמאפיין את מערכת היחסים בבית. וגם אם יש עימות - הוא חייב להישאר בגבולות. ילד, ובעיקר מתבגר, שמדבר בדרך לא מכבדת וחוצה גבולות, חייב לדעת לשלוט על פיו גם בשעת כעס וגם בשיא העצבים והתסכול. מובן שאפשר לכעוס, להתרגז, להתעצבן... אבל במילים הפוגעניות אסור להשתמש. אסור להורים לקבל דיבור לא מכבד ואלים מצד הילדים בשום מקרה. אל תשכנעו את עצמכם שהילד סובל מבעיית ויסות... הפרעה כלשהי… תקופה קשה... מקרים בהם ילדים באמת לא שולטים בדיבור הם מקרים קליניים באחוזים מזעריים - ושם כבר נדרש טיפול אחר. הבושה הגדולה, ההתעלמות וההכחשה מונעות מהורים רבים לטפל בבעיה, וכך נוצר כדור שלג, שמתחיל במילים פוגעניות מצד הילד להורים, עובר לקללות, וברוב המקרים - בעיקר בגיל ההתבגרות - אף יגיע לעימות פיזי. חשוב לזכור שילד שמדבר בדרך פוגענית וחסרת גבולות אל

הוריו - רבים הסיכויים שישתמש בשפה זו גם במסגרות אחרות ובמערכות יחסים אחרות בחייו. ודפוס דיבור שכזה, סביר להניח, יפגע בהצלחתו באותן המסגרות ובמערכות היחסים שלו. מה עושים? מוטב שנימנע מתגובות ספונטניות קיצוניות שכן הן עלולות להחריף את המצב. מה בכל זאת עושים במצב שכזה? עושים 'ריסטארט' לגבולות הדיבור בבית. אציג הצעה זו לפי שלבים מרכזיים. שלב א . לפני הכול - ודאו שאתם מדברים אל הילדים בדרך מכבדת 1 ולא פוגענית ומזלזלת גם בעת עימותים. . מצאו זמן לשבת לשיחה אישית עם הבן/הבת שמשתמשים 2 במילים פוגעניות כלפיכם, התעניינו בשלומם ואיך עוברת עליהם התקופה. שאלו אותם אם יש עניין מסוים שמכביד עליהם, שמטריד אותם. . אם זכיתם לקבל תשובה והם שיתפו אתכם במה שעובר 3 עליהם - הבטיחו לעזור או לפחות להבין את המצב. . בשלב הזה הסבירו להם באופן ברור וחד משמעי שהדיבור 4 הלא-מכבד והפוגעני לא מקובל עליכם ולא יקרה עוד, בשום סיטואציה. . הדגישו והסבירו כי בדיוק כמו שאתם מדברים אליהם בשפה 5 מכבדת וכמו שאתם נענים למרבית בקשותיהם וכמובן נמצאים שם לעזור להם – כך אתם מצפים להדדיות. והדרישה שלכם לשפה מכבדת היא הדרישה הבסיסית. . הבהירו להם שכעס, עצבים, עימותים וּויכוחים הם דבר טבעי 6 אבל את המילים הפוגעניות אין משחררים החוצה.

40