קשר עין גיליון 308 מרץ-אפריל 2022

מערכת החינוך הממלכתי היא עתירת הישגים בתחומים שונים ויש בה איכויות בלתי רגילות בכל הרמות; עם זאת נראה כי הבלבול שורר בין שורותיה, ההתנהלות בה לא תמיד משמשת מופת של ערכיות, היא מקובעת בפרדיגמות העושות אותה לא רלוונטית

לסיום, מן העניין להתבונן בדיאלוג האלמותי בין אליס לבין החתול (מתוך "אליס בארץ הפלאות" מאת לואיס קרול): "התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס. "זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע", אמר החתול. "לא אכפת לי כל כך לאן-" אמרה אליס. "אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי", אמר החתול. "-בתנאי שאגיע לאנשהו", הוסיפה אליס כהסבר. "בטוח שתגיעי", אמר החתול, "אם רק תתמידי בהליכה". אך השאלה היא האם אנו רוצים להגיע "לאנשהו" – או שאנו רוצים להגיע לחוף מבטחים. אם המטרה היא "לאנשהו", אפשר להמשיך את ההתנהלות העכשווית. אבל אם בכל זאת רוצים להגיע ליעד ספציפי, לתכלית נעלה וראויה יותר, למצער למימוש החוק וליישומו (יש עניין כזה במדינת חוק), הרי נדרשת תמורה יסודית בשלב, אולי אחרון, שלפני איבוד הרלוונטיות. אם רוצים שמערכת החינוך הפורמלית תהיה רלוונטית באמת, שתעורר חדוות עשייה ותוסיף ברק בעיניים בקרב התלמידים, המורים, המנהלים וכל האחרים הפועלים בה, צריך לשוב למושכלות הראשונים ולקבוע שהמערכת אינה אלא אמצעי להשגת התכלית והמטרות החינוכיות. את התכלית והמטרה - מקדשים, ולעומת זאת, האמצעים לעולם צריכים להיות דינמיים ביותר ולעולם לשרת את המטרה, שכן, כידוע, כל משימה היא לעולם "לאור המטרה". אם באמת רוצים לשפר את מערכת החינוך - זה הכיוון הנכון והראוי.

הצער... מערכת החינוך אינה פועלת למימוש סדור ושיטתי של המטרות, אינה בודקת את מימושן, אינה מציבה אותן כיעד מחייב לביצוע ולהתנהלות שוטפת. ובהעדר מחויבות למטרות - המערכת הופכת את עצמה לתכלית ולמטרה. השינוי הנדרש הוא בראש ובראשונה שינוי תפיסתי-פרדיגמטי: • ככל שיסוד המשמעות איתן יותר, כך פוחת הצורך בעיסוק במשמעת, ולהפך: ככל שהעיסוק במשמעת אינטנסיבי יותר - זה מפחית את האנרגיות אותן ראוי להשקיע בעיסוק במשמעות, וגם משמש סימפטום למיעוט העיסוק במשמעות, שהרי אם אין החזקה פנימית עולה מאליו הצורך בהחזקה חיצונית. • קיים קשר אינהרנטי בין בחירה לבריחה. ככל שעולה יסוד/ מרכיב הבחירה, כך יורד מרכיב הבריחה, ולהפך – ככל שקטן ר ַ ע ּ ַ נ ַ ךְ ל ֹ נ ֲ יסוד הבחירה כך עולה ומתחזק יסוד הבריחה. "ח קוֹם ָ מּ ִ א מ ָ לּ ֶ ד... א ֵ ם לוֹמ ָ ד ָ ין א ֵ כּוֹ" (משלי כ"ב, ו') ו"א ְ ר ַ י ד ּ ִ ל פ ַ ע ץ" (בבלי, עבודה זרה, י"ט ע"א). הלמידה העיונית ֵ פ ָ בּוֹ ח ִ לּ ֶ שׁ בפירוש לא מתאימה לרבים מאוד. הלמידה העיונית, במידה שרוצים שהיא תהיה רצינית, מצריכה יכולות ומוטיבציות מסוימות, שאינן נחלת הכול, כשם שלא לכל אדם יש כישרון או מוטיבציה לתחומי הידע האחרים. נדרש היצע רחב ומגוון שיאפשר בחירה מודעת בהתאם לאופי התלמיד ולתחומי העניין שלו, בחירה שתייצר מוטיבציה, שתייצר בתורה למידה מיטבית שתוביל להשגת המטרות החינוכיות המוגדרות בחוק.

27