קשר עין גיליון 308 מרץ-אפריל 2022

sarazamir5@gmail.com | lbaratz@netvision.net.il | המכללה האקדמית אחווה | פרופ' שרה זמיר וד"ר לאה ברץ

מהו ערכם ומהי מטרתם של לימודי המקצועות ההומניסטיים בבית הספר?

על משמעותם בחינוך האדם ועל סיבות אפשריות לירידה במעמדם

א רגון המורים נלחם בעת האחרונה על מקומם של לימודי המקצועות ההומניסטיים בבתי הספר התיכוניים, ויצא בקמפיין נרחב בסיסמה: "זה לא ריאלי בלי הומני!" באוניברסיטאות כבר מזמן מגדירים את המחלקה לתלמוד כמחלקה לתלמיד. בדיחה זו אולי עצובה, אבל היא שקף לפני חברת ההווה והחברה העתידית של המדינה. העולם של היום בנוי על אידאולוגיה של חדשנות מתמדת, על התנגדות לכל קפיאה על השמרים, על התפיסה שהחידוש הוא דבר חיובי מלכתחילה, וכי יש לחדש כל הזמן כדי לנוע קדימה. מתוך נקודת ראות זו מערכת החינוך נדרשת, כמו כל מערכת אחרת, לחדש כל הזמן – להציג לפני הציבור, עובדי המערכת ואלה הזקוקים לה, חידושים מתמידים. משום כך כל שר חינוך רואה עצמו חייב להנהיג רפורמות, כל ראש עיר ומועצה מקומית מציג לפני בוחריו את התוכנית החדשה והחדשנית לחינוך, ומנהלי מוסדות חינוך, כמו גם מורים ובעלי תפקידים אחרים במערכת, פועלים לשינויים וחידושים במוסדם; אבל דווקא בלימוד המקצועות ההומניסטיים, דווקא כאן יש מקום לשמירת ערכו של הישן וחיזוקו במקביל לחדש; לעיצוב ושימור של ערכי המסורת וערכי תרבות קנוניים. הקביעה האבסורדית כי הואיל והידע כה נגיש במדיה, בבחינת "הושט היד וגע בו" - ולכן אין צורך ממשי ברכישתו או בהטמעתו, חותרת למעשה תחת עיצוב של בן או בת שיח אוריינים. במקביל לתהליך שחיקתו של המורה הלכה וגברה מגמה נוספת, אשר מצביעה על ירידה משמעותית במעמדם של כלל מקצועות מדעי הרוח הנלמדים בבתי הספר ובאוניברסיטאות. החל משנות השמונים, לאחר רפורמות שהיו במבנה בחינות הבגרות והמגמות הלימודיות השונות שנפתחו בעבור התלמידים, ניתן להבחין בשני גורמים מרכזיים המשפיעים על קביעת מעמדם של המקצועות השונים: היקף הפנייה למקצועות השונים וכן הפרופיל הלימודי והחברתי של התלמידים הפונים אליהם. נמצא כי הייתה ירידה משמעותית

במספר התלמידים אשר פנו ללימודים הומניסטיים בתיכון; רוב התלמידים פנו לעבר לימודים מדעיים ופחות ללימודים הומניסטיים. עוד נמצא שהאוכלוסייה שניגשת ללימודים הומניסטיים מורכבת מתלמידים עם יכולות לימודיות נמוכות יותר או לחלופין תחושות של מסוגלוּת נמוכה, וזאת בהשוואה לתלמידים שפנו לכיוון הלימודים הריאליים. טיעונים שונים מנסים להסביר את עצם התופעה: הטיעון המקצועי מוצא ביסוס לכך בתהליכי הפנייה להייטק של ישראל היום. טיעון זה גורס שמדעי הרוח אינם תורמים ליכולתם של בוגריהם 'לעשות כסף', ולפיכך יש לעודד מקצועות אחרים, שיכולים להניב למדינה תועלת שימושית - ומכאן שמדעי הרוח אינם נתפסים כתורמים לעולם במונחים של רווח ושפע כלכלי. הטיעון הכלכלי-גלובלי סובר כי חינוכם תחרות בסביבה הגלובלית. ִ של הצעירים חייב לאפשר להם ה ידע בתחומי הומניסטיקה נתפס כחסר תשובות פרקטיות לרוב האתגרים המעשיים העומדים לפני החברה האנושית, ולפיכך נחשב ידע שאין לו תפקיד ציבורי קונסטרוקטיבי. הטיעון המדעי, לעומתו, גורס כי הידע שנוצר במקצועות ההומניסטיים הוא יחסי ותמיד מתבסס על פרשנות תלוית עידן שניתן לסתור. טיעון נוסף הוא הטיעון הטכנולוגי: הטכנולוגיה שינתה את פניה של האומנות, ולכן חשוב להעדיף השקעה בלימודי המדיה על פני השקעה בלימודי האומנות והדיסציפלינות המזינות אותה. הטיעון האחרון הוא הטיעון הסוציאליזטורי: טים מונעים חינוך ביקורתי ָ ר ֵ אינטרסים שיווקיים של קוֹנגלוֹמ בכך שהם מטשטשים את ההיבטים הפוגעניים בפעילות התאגידים, כמו פגיעה בסביבה או ניצול של עובדים. נוסף לכך פעילות תאגידית מקדמת תרבות צרכנית על חשבון תרבות הומניסטית וחותרת תחת האוטונומיה של צוות בית הספר בקביעת תוכני ההוראה. החינוך ההומניסטי שואף לעצב אדם בעל השכלה כללית וחשיבה פתוחה, ומכאן שלימודים אלו מבקשים לעודד את

30