קשר עין גיליון 309 מאי-יוני 2022

yonielbaz55@gmail.com | מחנך, עירוני א' מודיעין | יוני אלבז

"מדברים בקולם" הנצחת סיפורים של שורדי השואה בפודקאסט

מיזם בית ספרי כצעד נוסף בדרך של שימור זיכרון השואה

יש נתונים שלא משתפרים. בכל שנה ושנה אנו מתבשרים בבשורות מדאיגות יותר ויותר. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (נכון ליום הזיכרון הבין-לאומי שורדי שואה. בכל יום 168,000 לשואה), יש בישראל רק כ- . תעשו לבד את 85 . הגיל הממוצע שלהם הוא 42 מתים כ החשבון ותמצאו שלא רחוק היום בו כותרות העיתונים יכריזו על פטירתה של שורדת השואה האחרונה. מכאן ואילך לא יהיו עוד עדים חיים שיספרו לנו את סיפורם. אז בשביל זה אנחנו כאן, להספיק לנגוע במה שנותר, לחבק, לשמוע ולתעד. המסעות לפולין מביאים את התלמידים לתוך חוויה בלתי אמצעית ותורמים להבנת מאורעות הזוועה בשואה. אין ספק שעבור התלמיד המשתתף במשלחות לפולין, חוויית הביקור תישאר נעוצה בזיכרון לתמיד. לצערנו, מאז פרוץ מגפת הקורונה, לפני כשנתיים, המסעות לפולין בוטלו. עשרות אלפי תלמידים לא זכו ללכת על מסילת הרכבת באושוויץ עטופים בדגל המדינה, לא ערכו טקסים בבירקנאו, ולא קראו בהיכל השמות את שמות בני משפחותיהם שנספו, ולא חזרו עם תובנות חדשות. כחלופה למסעות לפולין, בתי ספר יוצאים למסע קצר בארץ בנושא שואה ותקומה. בבית ספרנו, עירוני א' מודיעין, הלכנו צעד נוסף בדרך של שימור זיכרון השואה. השקנו את המיזם "מדברים בקולם", בו תלמידי שכבת י"ב נפגשו עם שורדי שואה מדור ראשון או שני ובמפגש האישי הזה שמעו ותיעדו את סיפור החיים של השורדים באמצעות הסכת (פודקאסט). בכך התלמידים מממשים את מה שאנו חוזרים ומזכירים כל שנה מחדש, "לזכור ולא לשכוח". במסגרתהמיזם, בתמיכתהנהלתביה"ס, אספנו נתוניםעלשורדי שואה מדור ראשון או שני מקרב משפחות תלמידי שכבת י"ב וצוות ההוראה. תלמידים הרכיבו קבוצות חקר ולמידה וביצעו תחקיר ראשוני, למדו את מאורעות התקופה והמקום והכינו

שאלות אישיות הנוגעות לסיפור חיי השורדים. בסופו של דבר, בהתרגשות רבה, מצלצלים בדלתות השורדים, ויושבים איתם בביתם או באולפן בית הספר, פותחים מיקרופונים, מרכיבים אוזניות ומתחילים לשמוע את הסיפורים. כל משפט חושף עוד חוליה בפאזל, המצטרפת לתמונה אישית ותקופתית ומובילה את חוט הסקרנות אל מעגלי חיים שנקטעו. מסביב לשולחן עגול התלמידים והשורדים חווים חוויה מרגשת וייחודית באופן קרוב ואינטימי. עיניים לחות הופכות למראה מקובל במעמד כזה. שמיעת סיפורים כה מרגשים, כה מקרוב, יוצרת אינטימיות, וכמובן, הזדהות עם הסבל והשכול, אך גם עם התקוות וההגשמה. התלמידים לא יכולים להסתיר את ההתפעמות בתום כל ריאיון, ומעידים על חוויה מעשירה ומשמעותית. גם לשורדי השואה, המפגש עם בני ובנות נוער תורם להעשרת החוויה ולתחושת שייכות, קרבה ואפילו אהבה. אך אולי חשוב מכול, הם מרגישים שלא שכחו אותם. כשהריאיון מסתיים ומכבים את המיקרופונים, החיבוקים נדלקים, והקרבה מתהדקת עוד יותר. מה שנותר הוא להנציח את הרגע כמו שהנוער אוהב להנציח, עומדים מחויכים מול המצלמה ולוקחים סלפי. עבור רוב שורדי השואה תהיה זו הפעם הראשונה בה הם יספרו את סיפורם לפרטי פרטים. ישנם סיפורים שאפילו בני המשפחה הקרובים ביותר טרם זכו לשמוע. דבר מעלה דבר, וזיכרון אחד מוביל לזיכרון נוסף, וכך נארגים סיפורים שיישארו לעד כסיפורים חיים ויעשו את דרכם אל לבבות המאזינים ברשתות החברתיות. כבר לא רק סיפור כרוך שיישאר מיותם בספרייה. המרואיינים זוכים לחשוף ולהפיץ את סיפורם בפודקאסט ערוך ואיכותי, לבני משפחותיהם, לנכדים ולנינים ולדורי דורות, דעו או ישמעו פרטים על אודות הסבא או הסבתא ֵ שלעיתים י לראשונה.

44