קשר עין גיליון 317 ספטמבר-אוקטובר 2023

ייחודה של גולדה מאיר כראש ממשלה בא לידי ביטוי בכך שהיא הובילה מהלכים מדיניים בין לאומיים; היא קידמה חוקים שמטרתם קיום שוויון זכויות במדינה, ובעיקר הוכיחה שניתן לשלב בין אימהות וקריירה; פריצתה לציבוריות הישראלית כאישה בחברה גברית הוכיחה שאת תקרת הזכוכית ניתן לשבור; הפולמוס בנוגע אליה יימשך עוד שנים רבות

ראש הממשלה, גולדה מאיר, עם האלוף אריאל שרון, בסיור בסיני בתקופת מלחמת יום הכיפורים. צילום ציון יהודה, לע״מ

הרבה בחברה הישראלית על צמרת הממשל, ועליה בעיקר, הקשו על ליבה ומצפונה. אחרית דבר במשך כל תקופת כהונתה כראש ממשלה התמודדה מאיר עם מחלת הסרטן וטופלה בה בחשאיות. ליבה דאב על הנופלים במלחמה, ועד מותה היא לא סלחה לעצמה על האחריות שהיא נשאה כמי שנתנה את פקודת המלחמה. ייחודה של מאיר כראש ממשלה בא לידי ביטוי בכך שהיא הובילה מהלכים מדיניים בין לאומיים. בתקופתה לראשונה ביקר נשיא אמריקאי בישראל, והעביר לצבא ציוד צבאי מתקדם נרחב. מאיר ביססה קשרים הדוקים עם מלך ירדן חוסיין, והכשירה את הקרקע להמשך המשא ומתן עם מצרים שהוביל להסכם . היא קידמה חוקים שמטרתם קיום 1979- השלום האגדי ב שוויון זכויות במדינה, ובעיקר הוכיחה שניתן לשלב בין אימהות וקריירה. בתקופתה נשים רבות יצאו לעבודה והתקדמו בסולם התפקידים הציבוריים. גם לאחר פרישתה ועד מותה גולדה המשיכה לתרום למדינה בסדרות מפגשים דיפלומטיים, חשאיים וגלויים, לטובת קיום הסדרי שלום והסדרי סחר בין לאומיים. פריצתה לציבוריות הישראלית כאישה בחברה גברית הוכיחה שאת תקרת הזכוכית ניתן לשבור. הפולמוס בנוגע אליה יימשך עוד שנים רבות, ויש לקוות שחוקרים, היסטוריונים, תסריטאים ובמאים ימשיכו למצוא עניין ומשמעות בהיסטוריה הישראלית ויציגו אותה באקרנים לעולם כולו. Orit Miller Katav, (2020). “Golda Meir: The Israeli Iron Lady”, Global Perspectives on Women’s Leadership and Gender (In) Equality, Palgrave Macmillan, pp. 165-191.

בירושלים. 1971 על מחאת תנועת הפנתרים השחורים במאי מתנגדיה ראו בכך השפלה. לימים הובהר כי אמירה זו הוצאה מהקשרה המקורי ביחס לפעילות האלימה שבאה לידי ביטוי בהפגנה. מובילה מהלכים דיפלומטיים בין לאומיים מאיר ניהלה קשרים דיפלומטיים קרובים והדוקים עם שליחים ונציגים דיפלומטיים בין לאומיים, כדוגמת רוג'רס, יארינג וקיסינג'ר. הללו הגיעו תכופות לאזור וקיימו מסעות דילוגים במטרה לקדם הסכם שלום אזורי. מבחינתה, ניהול משא ומתן, הידברות ומפגשים הדדיים הם בסיס עיקרי לכל שותפות והסכם. מאיר שאפה להגיע להסכם שלום על בסיס גבולות ביטחון. משנוכחה לדעת כי דרישות מדינות ערב נשענות על ' סירבה בתוקף. מאיר ראתה בשמירה 67 נסיגת ישראל לגבולות על הגבולות מקור כוח למדינה, וטענה שמדינה שלא דואגת לביטחון אזרחיה לא תוכל להמשיך ולהתקיים. מאיר דרשה מהנשיא האמריקאי ניקסון ערבות ביטחונית לקיומה של מדינת ישראל והבטחה לסיוע צבאי נרחב שיבוא לידי ביטוי באספקת מטוסים, טנקים ואמצעי לחימה נוספים. בתמורה דרש הנשיא את התחייבותה להימנע ממכת פתיחה ראשונית נגד מדינות ערב השכנות כפי שנעשה בששת הימים. משסירבה מאיר ' בתמורה 67 לדרישת נשיא מצרים סאדאת לסגת לגבולות להמשך ההידברות המדינית, קצרה הדרך למתקפה ומלחמת . מדינות ערב זממו להשיב לעצמן את האדמות 1973 אוקטובר הכבושות וכבודן האבוד. ארה"ב עמדה בהתחייבויותיה והעבירה לישראל "רכבת אווירית" שכללה מטוסים וציוד צבאי נרחב. חרף תוצאות המלחמה הקשות נבחרה מאיר בשנית לראש ממשלה בישראל אך התפטרה מתפקידה. מצפונה לא אפשר לה להמשיך להנהיג את המדינה. הביקורת הציבורית

30