קשר עין גיליון 318 נובמבר-דצמבר 2023

אין בעיית אוכל בצבא. יש שימורים במנות קרב, יש חמגשיות טריות וכשרות, ויש תורמים אקראיים, סבתות, ותושבים שרואים חיילים ומרעיפים עליהם אוכל. המטרה שלנו היא לתת לחיילים תחושה של בית

למי לומר כן ולמי בנימוס ובאדיבות לומר לא כרגע, בשל כובד המשימה. ההתחלה הייתה קשה, החיילים הגיעו במסות גדולות ותנועת הכוחות לכל הכיוונים הייתה משמעותית, בשלבי 3 מנות ביום ב- 400 התארגנות הכוחות. יצא לנו להכין עד משמרות. בשבוע השני כבר היינו מדודים, עם הכמויות, עם תורמים של חומרי גלם, משנעים, אנשים ששמעו והצטרפו ואנשים שרצו להיות שייכים לאופרציה המדהימה שנוצרה. היו לנו מספר עקרונות מנחים לעבודה, בלעדיהם לא עבדנו והם התוו את אופן עבודתנו בהמשך לחזון שגיבשנו. . הימנעות מהשלכת מזון. יחידות שיקבלו מאיתנו מזון יהיו 1 רק אלה שיש בהן בעיית הזנה זמנית. . השתדלות להימנע מהזמנות קבועות, כך שיחידות ייהנו 2 מתחושת הביתיות באופן חד/דו פעמי בשבוע ומתחלף. . הימנעות משיח עם חיילים שאינם מפקדים ביחידות, אלא 3 רק עם מפקדים ורס"פים, כך שלא תיווצר כפילות. . עבודה בצורה מסודרת עם העברת המידע בין מנהלי החמ"ל 4 שלנו. . שימוש במערכת שפותחה באמדוקס בלבד, שבעזרתה 5 יזמינו אוכל, כך שההזמנות יהיו נגישות לכול. בשלבים שהפעילות התבססה והפכה לשגרה, התחלתי ליזום מהלך חדש, שימנע חוסר תיאום בין מבשלים שונים מאזורים שונים, מצבים בהם יש כפילות ועודפים שמושלכים לפח או מחסור בגלל חוסר היצע. נוסף לכך אני עד לשינועים מקצה אחד של הארץ לקצה אחר, מאחר שאין תיאום בין המבשלים. המהלך הוא תוכנה או אפליקציה, שיאפשרו לכל חייל להבין,

פניתי לאנשים שאני מכיר ולמדתי לדבר, כך שאני שואל כל חבר, אדם ששמע מה אנחנו עושים, לתפקידו, עבודתו והזמן הפנוי שלרשותו. כך בניתי צוות מאוד מאוד מדויק, עם נכונות, זמן פנוי ועשייה שאני מכיר. המודל הצליח. רוב הצוות עד היום בנוי נשים (וגבר אחד) - חרוצות, קפדניות ועסוקות. רוב המתנדבים מג'נגלים בין העבודה, עיסוקים נוספים והתנדבות מלאה במיזם המטבח המבשל כשר במיתר, עבור חיילים. יעל פנסו שמנהלת את מערך המתנדבים המורכב, שגית ביג'אווי ומאיר אוחיון שעדיין מנהלים משמרות בוקר ביד רמה, שגית דמרי שניהלה משמרות ערב בצורה מרשימה ושבה לעבודה במשרה מלאה בבית הספר בו אני עובד, גלית אביטל שמשנעת ממקום למקום במסירות אין קץ עד לחיילים ולפעמים תוך סיכון, טובה לנדסברג שמנהלת מלאי ועוסקת ברכיבים של כולנו ושלא יחסר. אין בעיית אוכל בצבא. יש שימורים במנות קרב, יש חמגשיות טריות וכשרות, ויש תורמים אקראיים, סבתות, ותושבים שרואים חיילים ומרעיפים עליהם אוכל. המטרה שלנו היא לתת לחיילים תחושה של בית. חלק מהעבודה בחמ"ל היה אינטנסיבי מאוד בשבוע הראשון, ועשינו בלי לחשוב הרבה. ברגע שהבנו את גודל המשימה והתארכותה הצפויה, החלטנו לגבש חזון, כהצעתה של מורה בצוות הניהול, שגית דמרי. משהתגבש החזון, "להרגיש בבית", היה ברור לנו מה אנו עושים,

29