קשר עין גיליון 320 מרץ-אפריל 2024

מחנך ומורה להיסטוריה בבית הספר אורט אלון בן גוריון בעפולה | אורן רוט

מלחמה, אלימות, מעמד המורה ומה שביניהם

פעולה מיידית נדרשת במרחב הבית-ספרי לנוכח המצב שגרמה המלחמה

ל אט ובטוח הזדחלה לה בחודשים האחרונים מנגינת המלחמה גם למסדרונות בית הספר. החלילן החל אוסף לחיקו תלמידים רבים. הוא מחלל מנגינת אגרסיביות מובנית כאשר המסדרונות והכיתות מלאים בכתובים של תקווה ורצון ליצירת שינוי והפצת טוב. כמו סוכן חברות מדופלם, הוא מהווה אנטיתזה לכל מה שאנחנו פועלים למענו בבתי החינוך שאנו באים בשעריהם. זה לא סוד שרמת האלימות בבתי הספר עלתה מאוד בשנים האחרונות. אלימות מילולית, פיזית, רגשית. ברשתות ובחצרות בתי הספר כאחד. מה שנבחר. במקביל אנו עדים לצניחה והתרסקות (לא פחות מכך) במעמד המורה. לא חדש לכולנו - התמהיל הזה חי ובועט כבר כמה שנים וכולם מודעים לו, התלמידים, ההורים, משרד החינוך וציבור רב של כל מי שחרד לגורל החינוך (וכן, גם אנחנו המורים חווים אותו על בשרנו…). כך שהמלחמה התפרצה לדלת פתוחה. הזוועות שקרו לנו שודרו בלייב, תועדו והופצו לכל עבר, ויצרו את האימפקט שביקשו לייצר: פחד, אימה, אווירת טרור ואלימות, ויותר מכול - עולם מבוגרים שכשל להגן על עולם הילדים מפני הרוע הטהור בהתגלמותו. זה לא "פייק ניוז", אין באמירות אלו אף שקר אחד וצריך לדבר את זה. הכול כאן ומתועד, מתדפק על דלתנו, מאיים להיכנס לביתנו. מזדחל כרגע

לחדרי ילדינו מתוך הטלפונים הניידים ודיווחי ערוצי החדשות ופועל ללא לאות ליצירת כאוס והפחדה בכול. כי כשיש אימה והתפרקות מערכתית, חשדנות, אכזבה ופגיעה פיזית – משהו נשבר גם בקרב בני הנוער. וזאת עוד לפני שדיברנו על המשך הלחימה על כל המשתמע מכך. הרוע נכנס לבתי יישובים במדינה ורצח את הילדים, הוריהם ומשפחתם במקום הכי מוגן שהבטחנו להם. חטף תינוקות, ילדים ובני נוער, מבוגרים ונשים. גדע את חייהם של צעירים שרקדו במסיבה בטבע וניסו לחגוג את הרצון לחיים מלאים בעולמנו ולתקווה כי ביום מן הימים יהיה טוב. החגיגה הזו הפכה למרחץ דמים. ראינו את הזוועות. התלמידים נחשפו לכך בדרגות שונות של חשיפה וללא הלימה לגיל הפיזי והמנטלי שלהם. אז איך אפשר לתווך תקווה?! איך נוכל לשכנע את הילדים שלנו בניצחון הטוב בעולם?! בעולם שבו התלמידים כבר ראו את כל הזוועות האפשריות ברשתות החברתיות וחלק מהם חוו זאת על בשרם?! כיצד נוכל לסלק את החלילן ממסדרונות בית הספר ולהתנהל במרחב בטוח יותר - מציאותי יותר, אבל מוגן יותר?! קלוד לנצמן כתב ש"אימה מוחלטת אינה ניתנת למסירה" אבל נראה כי בקרב הזה מול הרשתות החברתיות כבר הפסדנו.

32