קשר עין גיליון 320 מרץ-אפריל 2024

החינוך, שיש לו חשיבות רבה לצד הרובד המעשי שלו. ראשית, הוא אומר, חשוב לדבר על המצב. בתקופה זו אנו חווים חוויות קשות, מוות, טבח, אובדן, חרדה, פחד, חוסר אונים ועוד, וכל אלה מתקיימים לצד חוויות שיא של גבורה, הצלה, לכידות, חברות. המשמעות של חינוך, בכל זמן ובייחוד בעת קשה כזאת, אומר פרופ' תדמור, היא לסייע לתלמידים ולתלמידות לדבר על המצב תחילה, וכך לזהות את האופי של החוויות והרגשות האלה, לתת להם מילים ולהגדיר אותם. קישור המושגים האלה אל יצירות הרוח שביטאו אותם בעבר היא דרך טובה וחשובה לעשות זאת, לדבריו. שנית, הוא מציע, יש לשים דגש בחינוך האינטלקטואלי. שלישית, חשוב להדגיש את החינוך ההומניסטי. ורביעית, לדבריו, נודעת חשיבות רבה לרתימת התלמידים לסיוע בפועל בעת חירום. בימים אלה, בהם התותחים רועמים בעיקר בצפון הארץ ובדרומה, מתאפשרת מערכת חינוך מתפקדת הנותנת מענה לכל ילדי ישראל. מערכת חינוך חיונית מאין כמותה. מתי תסתיים המלחמה? אין לדעת. אך עד אז וגם בעת ההתמודדות ההכרחית עם "היום שאחרי", בתי הספר מהווים את עמוד השדרה של החברה הישראלית כולה, ויש לעשות ככל הניתן כדי להעניק להם מערך תמיכה אשר יתרום לשמירה על מורים ומנהלים - אשר גם הם נמצאים בחזית לחימה, גם אם אחרת.

בתי הספר השונים, חשוב לאין ערוך בתקופה זו. פעמים רבות המורים מתווכים את המציאות הקשה לתלמידים, ועליהם לתת מענה לקשיים הרבים הנערמים מדי יום ביומו, במשך חודשים רבים. תפקידם כאנשי חינוך מקבל משנה תוקף, והאחריות הרובצת על כתפיהם גדולה מאוד. יש המאפשרים שיח פתוח בכיתות, יש המגדילים לעשות ומעניקים שיעורי מדיטציה וחוסן בתמיכת המנהלות הפועלות ללא הרף, וכולם נותנים כתף תומכת נוספת להתמודדות עם המצב. פרופ' ישעיהו תדמור, במאמרו "ארבעה עקרונות מפתח לחינוך ), מתייחס לנושא של תפקיד ynet, 26.10.23( " בעת מלחמה ההוראה בזמן מלחמה. הוא מציין ארבע דרכים שבהן יכולים אנשי החינוך להיעזר כדי לתרום לחיזוק הרובד הרוחני של יתרונות ההוראה הפרונטלית ידועות זה מכבר ולכן שיעורי הזום הפכו להיות אלטרנטיבה משלימה - ולא רצויה כאופן הוראה עיקרי; למידה מרחוק אינה הפתרון ואינה מתאפשרת תמיד. מערכת החינוך כולה שינסה מותניה והתגלתה שוב ברוב הדרה בנתינת מענה טוב ככל האפשר לדור העתיד

39