קשר עין גיליון 322 יולי-אוגוסט 2024

כיצד מחלחלת תפיסה כזו בתוך חברה שהייתה מלוכדת ומחויבת לערבות הדדית כמו החברה הישראלית? לשליחיהם של בעלי ההון מפלורידה יש שיטה סדורה: 'קרן תקווה' בונה בסיס אינטלקטואלי של חוקרים, מובילי דעה ואנשי מנהל ציבורי בעזרת תוכניות העמיתים שלה ובאמצעות תמיכה בארגונים. 'פורום קהלת' מקדם באופן אגרסיבי מדיניות באותה הרוח מול הכנסת, משרדי הממשלה ופקידי ממשל. באחרונה אנחנו רואים גם כניסה משמעותית של אנשי 'קרן תקווה' ו'פורום קהלת' אל תוך המערכת הפוליטית ומשרדי הממשלה – לרבות בתפקידים בכירים, כל זאת במטרה אחת - חיסול מדינת הרווחה מבפנים. מאמץ החיסול וההרס הזה חובק שנים ותקציבים של הפרטה וייבוש של מערכות ציבוריות חיוניות, החלשה ופירוק של מנגנוני הרווחה האוניברסליים, ואף מתקפות ישירות וחריפות על ארגוני העובדים וזכות השביתה, כל אלה הפכו לבון טון פוליטי ו"שיח מקצועי" בשנים האחרונות

עשרות מיליונים כי זו אכן משימה קשה לגרום לישראלים לפעול בניגוד לאינטרס המשותף שלהם. גם היום, בכל סקר דעת קהל רציני, אנחנו לומדים שרוב מוחלט של האזרחים הישראלים מעוניינים לראות יותר השקעה ציבורית בחינוך ממלכתי, בבריאות, בהתערבות המדינה בהעלאה של שכר המינימום ובהתערבות במחירים ויוקר המחיה. הישראלים אינם מטומטמים והם יודעים לזהות היטב מה נעשה כאן בשנים האחרונות. הציבור מייחס את חוסר התפקוד של המדינה לייבוש המגזר הציבורי ולהפרטות פעילות הממשלה לעמותות ולפעילות המגזר הפרטי. השמרנים החדשים מצהירים בגלוי על כוונתם להפריט את מערכת החינוך. תחת סיסמאות כמו "בחירה" או "אוטונומיה בחינוך" ותוך ניצול בעיות מבניות במערכת החינוך הם מפעילים רשת של ארגונים מתמחים בשביל להוביל למצב של הפרטה. מטרתם הגלויה היא לקדם את שיטת השוברים, גישה שמקדשת בחירה של ההורים אבל תגרום בפועל בהכרח להעמקת פערים חברתיים ונסיקה בעלויות החינוך בישראל. בין הסיכונים, שנחקרו רבות, של מהלכי הפרטת בתי ספר או אוטונומיה תקציבית אנחנו מכירים תופעות כמו סינון תלמידים, קבלת תרומות לבתי ספר מתאגידים (לרבות חברות טבק, הימורים או מזון מהיר) והסרת מגבלות על תשלומי הורים.

35