קשר עין גיליון 331 ינואר-פברואר 2026

נילי ציוני | " המחלקה לפדגוגיה, תרבות ו"קשר עין niliz@igm.org.il כתובת דוא"ל: | " יו"ר המחלקה לפדגוגיה, תרבות ו"קשר עין

קשר הודעות הארגון

נוער הגבעות ונוער החוות - אחריות חינוכית של המדינה במרחב מורכב

משפחה שקיבלה מן המדינה אישור להפעלת החווה ובתוכה מבוגר אחראי. ההבדל הזה משפיע ישירות על רמות הפיקוח, הליווי והסיכון החינוכי. העיסוק בנוער זה מתקיים גם בתוך שיח ציבורי ופוליטי טעון, בארץ ומחוצה לה. דווקא משום כך, נדרשת מן המערכת הבחנה זהירה בין שיח אידאולוגי לבין אחריות חינוכית. תפקידה של מערכת החינוך אינו להכריע בעמדות, אלא למנוע נשירה חינוכית שעלולה להפוך לניתוק עמוק ובלתי הפיך. נשירה במרחבים אלו אינה בהכרח גלויה, אך יש לה פוטנציאל מסוכן משום שהיא מתרחשת לעיתים בשם אידאולוגיה ומתוך דחייה מודעת של מסגרות. מטרת המהלך היא הנגשת מסגרות החינוך הממלכתי דתי לנוער הגבעות ולנוער החוות, יצירת אפשרות ללמידה לקראת בגרות מלאה, והפעלת מענים לימודיים מותאמים באמצעות הגעת מורים ופיתוח מסגרות חינוך ייעודיות, בהתאם לתנאי החיים ולאורח החיים של בני הנוער. אין מדובר בוויתור על דרישות לימודיות או בהכשרת אורח חיים מסוים, אלא ביצירת רצף חינוכי מחייב גם כאשר הוא אינו מתקיים במבנה בית ספרי רגיל. האתגר המרכזי אינו זהותם האידאולוגית של בני הנוער, אלא עמידתה של המערכת מול המתח שהם מייצרים. החזקה בו זמנית של גבולות, דרישות, משמעות וקשר אנושי היא תנאי לעבודה חינוכית אחראית. נוער הגבעות ונוער החוות אינם מחוץ לאחריות המדינה, והעמקת ההתערבות החינוכית מבקשת למנוע הידרדרות לנקודת אל חזור, ולשמר עבורם אופק של שייכות, למידה והכרה.

העיסוק בנוער הגבעות ובנוער החוות מחייב את מערכת החינוך לפעול בתוך מציאות שאינה נענית לדפוסים מוכרים. מדובר בבני נוער שבחרו באורח חיים תובעני ובלתי שגרתי, מתוך תפיסה ערכית ואידאולוגית מובהקת, ולעיתים גם מתוך עמדה ביקורתית ואף חשדנית כלפי מוסדות המדינה וסמכות ממסדית באשר היא. בני נוער אלה מאתגרים את גבולות המערכת, את שפתה ואת אופן פעולתה. לראשונה הוגדר במשרד החינוך תחום פיקוח ייעודי לנוער הגבעות ולנוער החוות באגף לילדים ולנוער בסיכון, ומונתה מפקחת לתחום. המהלך מבטא הכרה בכך שמדובר באוכלוסייה המחייבת הבחנה מקצועית וקשב חינוכי ממוקד. הייתה לי הזכות להשתתף במכרז לבחירת המפקחת הייעודית, ומתוך כך להיחשף מקרוב למורכבות שהמהלך מבקש להתמודד איתה: החזקת אחריות חינוכית מבלי לטשטש את המתח האידאולוגי הקיים. נוער הגבעות ונוער החוות אינם שתי אוכלוסיות נפרדות בתכלית, אלא שני מופעים שונים של אותו אתוס. בשני המקרים מדובר בנוער הרואה עצמו חלוצי, ציוני ובעל תחושת שליחות, ולעיתים גם כמי שמבקש להתרחק ממסגרות ממלכתיות הנתפסות בעיניו ככופות או מנוכרות. עם זאת, תנאי החיים שונים: נוער הגבעות חי לעיתים בתנאים קשים, במבנים ארעיים שהקים בעצמו, ללא נוכחות קבועה של מבוגר אחראי, ובתנאים של חוסר יציבות מתמשך. נוער החוות חי במסגרת מוסדרת יותר, עם שגרת חיים ברורה ובנוכחות, גם אם מצומצמת, של

21