קשר עין גיליון 333 מאי-יוני 2026

חברת הפורום לחינוך בחירום של מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות חינוכית; מרצה | ד"ר עינת שושן-רפאלי וחוקרת בפקולטה לחינוך ובחוג לאזרחות ודמוקרטיה - 'אורנים' המכללה האקדמית לחינוך

ממדורת השבט ועד

לעידן הבינה המלאכותית האבולוציה של מקצוע ההוראה ה מציאות הישראלית בשנים האחרונות אינה מותירה מקום לספק! חדר הכיתה הוא כבר מזמן לא רק מרחב להעברת חומר לימודי, ניתוח טקסטים או הכנה למבחני הבגרות. מורי ישראל מוצאים את עצמם מנווטים בתוך מציאות של שגרת חירום כרונית. מגפה, מלחמות, פינוי אוכלוסיות, חרדות קולקטיביות וקיטוב חברתי גואה, הפכו את המעשה הפדגוגי לאתגר מורכב מאין כמוהו. במציאות משובשת זו, השאלה "מהי פדגוגיה איכותית?" דורשת בירור היסטורי ומושגי מחודש. כדי להבין לאן תפקיד ההוראה הולך, עלינו לחזור אחורה בזמן, אל ראשית ימי האנושות, ולבחון את האבולוציה המרתקת של המקצוע העתיק והחשוב בעולם. אם נקלף את שכבות הבירוקרטיה, תוכניות הלימודים והציונים, ונשאל: מי היה המורה הראשון בהיסטוריה? התשובה תימצא לא בין כותלי בית ספר מודרני, אלא סביב מדורת השבט הפרה-היסטורית. המורה הראשון היה האב, האם, או זקן השבט שהעבירו לדור הבא את תורת ההישרדות. אלו לימדו

כיצד להדליק אש, אילו צמחים רעילים ומאילו חיות טרף יש להישמר. ההוראה בראשיתה הייתה אורגנית, מעשית ומחוברת באופן מוחלט לחיים עצמם. היא לא עסקה בציונים, אלא בחיים. עם התפתחות הציוויליזציה והכתב במזרח הקדום, נולדו בתי הספר הראשונים - "בתי הלוחות". המורה הראשון שקיבל תואר רשמי ותשלום היה האומן או הסופר. תפקידו היה להקנות את מיומנות הקריאה, הכתיבה והחשבון לחלק קטן ומובחר מהאוכלוסייה. באותם ימים המורה נתפס גם כצינור להעברת מסורת דתית ובירוקרטית קשיחה. בתקופת יוון הקלסית דמות המורה קיבלה תפנית פילוסופית מרהיבה. סוקרטס, שנחשב בעיני רבים לאבי הפדגוגיה המערבית, סירב לקרוא לעצמו "מורה" במובן הרגיל. הוא לא ביקש למזוג ידע לתוך ראשיהם של תלמידיו, אלא להוליד את הידע מתוכם באמצעות שאלות ותשובות. עבור סוקרטס, תפקיד ההוראה היה לעורר חשיבה ביקורתית, לבחון ערכים מוסריים ולעצב את אופיו של האזרח.

27