קשר עין גיליון 335 ספטמבר-אוקטובר2026

קשר

הודעות הארגון

נילי ציוני | ״ המחלקה לפדגוגיה, תרבות ו״קשר עין

״ קשר עין ״ יו"ר המחלקה לפדגוגיה, תרבות ו

niliz@igm.org.il

מי כאן המורה?! מורה, או מלווה של אלגוריתם?! כשהבינה המלאכותית נכנסת לנעלי המורה, כיצד משתנה תפקידו של האיגוד המקצועי

על הרקע הזה מתרבים הכינויים החלופיים למורה, כגון ״מנטור״, "מורנטור" ו״מלווה למידה״, ולצידם עולה החשש שיידחק לתפקיד של מדריך תקשוב, מסייע בהפעלת מערכות או ״בייביסיטר דיגיטלי״, במקום מורה המלמד תחום דעת. האם היינו ממהרים לקרוא לרופא הנעזר בבינה מלאכותית לאבחון ״רופנטור״? האם עורך דין המסתייע בה לניסוח חוזים יהפוך ל״עורכדינטור״? גם במקצועות האלה משתנים אופני העבודה, אך עצם השימוש בבינה מלאכותית אינו סיבה לוותר על הזהות המקצועית, על המומחיות ועל סמכות ההכרעה של בעל המקצוע. מדוע, כשמדובר בהוראה, השינויים שמחוללת הבינה המלאכותית צריכים להצדיק ויתור על המורה כמורה? אין זו שאלה של כינוי בלבד, אלא של העבודה עצמה: האם המורה יוסיף ללמד, לפרש, לעורר דיון ולהכריע, או שעיקר תפקידו יהיה לסייע לתלמידים בביצוע מסלולי למידה מול האלגוריתם שעוצבו עבורם? הקשר האישי, ההקשבה והליווי היו תמיד חלק מעבודת ההוראה, אך הם אינם ממצים את מומחיותו של המורה ואת תרומתו לתלמידיו. היכולת ללמד נבנית מתוך העיסוק בתוכן, הכנת השיעור, המפגש עם שאלות התלמידים וההתמודדות עם קשייהם, והעברת הפעולות האלה לאלגוריתם עלולה לצמצם גם את ההזדמנויות לפיתוח המומחיות של המורה עצמו. מכאן מתחדדת משמעותה של האוטונומיה

מהפכת הבינה המלאכותית כבר משנה לנגד עינינו את שוק העבודה ומעמידה סימני שאלה רבים סביב עתיד מערכת החינוך. כמי שעומדת בראש המחלקה הפדגוגית בארגון המורים ומשתתפת בוועדת משרד החינוך לבחינת ארגזי החול והפיילוטים להטמעת הבינה המלאכותית והתוכניות הנלוות אליה, ברור לי כי אנו ניצבים בפני שינויים עמוקים והכרעות פדגוגיות קשות. הדיון הציבורי נוטה להתמקד בסכנת הפיטורים של עובדים בשל הבינה המלאכותית, אך שאלת עתידם של המורים רחבה יותר: גם מורה שיישאר במערכת עלול לגלות שתוכן עבודתו השתנה, שמומחיותונדחקהושמרחבשיקולדעתוהצטמצם. לרשות התלמיד עומדים כלי בינה מלאכותית המספקים הסברים, משיבים לשאלות ומסייעים בביצוע משימות (או פשוט מבצעים אותן במקומו), והשימוש בהם מתרחש בחיי היומיום, גם מחוץ לכיתה וללא תיווך של המורה. עצם השימוש בבינה מלאכותית אינו סיבה לוותר על הזהות המקצועית, על המומחיות ועל סמכות ההכרעה של בעל המקצוע. מדוע, כשמדובר בהוראה, השינויים שמחוללת הבינה המלאכותית צריכים להצדיק ויתור על המורה כמורה? במקביל, תוכניות ללמידה אישית שהמשרד פועל להטמעתן, מבקשות לארגן מחדש את ההוראה, תוך העברת הלמידה, ההסבר, התרגול והמשוב למערכות בינה מלאכותית.

ב

ע

המקצועית: האפשרות של המורה להחליט כיצד ללמד, לשנות את מהלך השיעור, לחלוק על המלצה ולהעדיף דרך אחרת על יסוד שיקול דעתו.

ך

מ

ש

ו

ד

מ

ה

2

2

21