קשר עין גיליון 335 ספטמבר-אוקטובר2026

מאמר עמדה

"מערכת החינוך מעניקה לתלמיד כלים וכוחות: ידע, יכולת, עצמאות, ביטחון עצמי ומנהיגות. השאלה החינוכית איננה רק אם התלמיד יהיה מסוגל להפעיל את הכוחות הללו, אלא לשם מה יפעיל אותם ומה יעצור אותו כאשר יוכל להשתמש בהם לרעה"

לידע: מנסחים הגדרה, מציגים דוגמה ומבקשים מן התלמיד להסביר מדוע הערך חשוב. . אבל ידיעה אינה מבטיחה התנהגות חייל יכול לדעת שאסור לקחת רכוש שאינו שלו, ובכל זאת להיתקל בבית נטוש ובחפץ שהוא רוצה לקחת למזכרת. תלמיד יכול להסביר היטב מהי רעות, ובכל זאת לעמוד מן הצד כאשר חברו מוחרם. אדם יכול להכיר את חשיבותה של אמירת האמת, אך ברגע שבו האמת תגבה ממנו מחיר – לבחור אחרת. הפער שבין הידיעה לבין המעשה הוא אולי אחת הסוגיות המרכזיות בחינוך אמיתי לערכים. לכן בעיניי הדרך הנכונה ללמד ערכים היא למשל באמצעות דילמות. לא להתחיל בתשובה, אלא בשאלה. להציב בפני התלמיד מציאות שבה אין פתרון קל, ולבקש ממנו לבחור, לנמק, לשמוע עמדה אחרת ולבחון מחדש את החלטתו. מה היית עושה אילו היית מפקד והשלמת המשימה הייתה דורשת סיכון משמעותי של חייליך? האם מותר לקחת חפץ קטן מבית אויב נטוש כמזכרת? האם הבטחה שניתנה לאויב מחייבת גם לאחר שהתברר שהוא רימה אותך? האם יש חובה מוסרית כלפי מי שאינו מקיים שום חובה מוסרית כלפיך? רק לאחר שהתלמיד התמודד עם השאלה אפשר לפתוח את ספר יהושע, את הרמב״ם, את המשפט הבין־לאומי או את "רוח צה״ל". אז המקור אינו עוד טקסט שיש לשנן. הוא נכנס לתוך ויכוח שכבר התחולל בתודעתו של התלמיד.

את צרכיו. מייד לאחר מכן מופיעה הדרישה: "וְהָיָה מַחֲנֶיך קָדוֹש ׁ". יש כאן מסר חינוכי עמוק. דווקא במקום שבו הסדר הרגיל מתפרק, נדרשת משמעת גדולה יותר. דווקא כאשר האדם מצוי בתנאים קשים, רחוק מביתו ובתוך מציאות אלימה, הוא נדרש לזכור מי הוא. המלחמה אינה מבטלת את הערכים. היא מעמידה אותם למבחן. ניסיון אמיתי ומטלטל לאדם והחברה ממנה הוא יצא. הרמב״ן, בפירושו לפסוקים אלה, עמד על הסכנה המוסרית הטמונה בעצם חיי המחנה. כאשר אדם יוצא למלחמה, כתב, הוא עלול להתרגל לגזל, לחמס ולאכזריות. המלחמה מאפשרת לכוחות שבחיים הרגילים מרוסנים להתפרץ. משום כך דווקא המחנה הצבאי זקוק לגבולות. זהו רעיון שיש לו משמעות עצומה גם בחינוך. מטרתנו אינה לגדל ילדים שיהיו "טובים" רק בסביבה מוגנת ומפוקחת. אנחנו מבקשים לתת להם מצפן שיוסיף לפעול גם כאשר המורה איננו בחדר, כאשר הקבוצה מושכת לכיוון אחר וכאשר הבחירה הנכונה גובה מחיר. לא רק לדעת מה נכון מערכת החינוך לעיתים מוכוונת להעברת ידע. יש נטייה טבעית

לכן חינוך לערכים אינו יכול להסתפק בהצהרה מהם הערכים הנכונים. הוא צריך ללמד את התלמיד כיצד לחשוב כאשר ערכים מתנגשים. מסורת ישראל אינה משאירה את הערכים בבית אחד הדברים שריתקו אותי לאורך השנים, כמורה וכמי שעוסק בחקר דיני המלחמה במסורת ישראל, הוא העובדה שהתורה אינה עוצרת את דרישותיה המוסריות בכניסה לשדה הקרב. דווקא בפרשות העוסקות במלחמה אנו מוצאים מערכת שלמה של מצוות: קריאה לשלום, כללי מצור, איסור השחתת עצי מאכל, דיני שבויים, חלוקת שלל, שמירת ניקיון המחנה, פטורים מן המלחמה והוראות הנוגעות להתנהגותו של הלוחם. אחת הדוגמאות המפתיעות ביותר נמצאת בפרשת כי תצא. התורה עוסקת במחנה צבאי, והיינו אולי מצפים לשמוע על חרבות, קשתות וביצורים. במקום זאת היא מצווה את הלוחם לשאת יתד כחלק מציודו האישי, לצאת אל מחוץ למחנה, לחפור באדמה ולכסות

במסגרת זאת ללמד תאריכים, מושגים, נוסחאות וטקסטים.

אז גם בתחום הערכי אנו נוטים לעיתים להפוך את הערכים

34

2026 תשפ"ז | תשרי-חשון, ספטמבר-אוקטובר | 335 גיליון