קשר עין - גליון 237 - מרס 2014

אחריותם של מנהלים ועובדי הוראה בתחום הטיולים בבית הספר

קשר מאמר 36

משרד החינוך אמנם חידד והבהיר את הנהלים ושינה את גישתו ובכל זאת גם היום ראוי להבהיר למנהלים ולמורים את האחריות האדירה המוטלת על כתפיהם בטיול השנתי

חודש אוקטובר 9791, פחות מחודשיים מתחילת עבודתי כמנהל בית ספר תיכון בעיר יפו, יצאתי עם 52 תלמידיי, חברי מועצת התלמידים, לסמינר מנהיגות באכסניית הנוער בשרון שכבר אינה קיימת היום. המחלף המנתב את התנועה במקום טרם הוקם, דו המערבי של כביש ִ וכדי להגיע לאוטובוס שחנה מצ 2 (שנקרא אז "כבישהחוף") נדרשו התלמידים לחצות את הכביש. הם עשו זאת במוצאי שבת, בשעה 04.71 לערך, כשהם צועדים על מעבר החצייה המסומן והמואר, מלווים בשני מורים. אני נשארתי באכסניה לתשלום ולסידורים אחרונים. הקבוצה האחרונה, שהיו בה 4 תלמידים, הייתה בדרכה על מעבר החצייה יחד עם מורה, אולם ב

הלוויה, ובוקר אחד התייצבה בבית הספר משלחת שנועדה לחקור את נסיבות האירוע. נוכח השאלות שנשאלתי, תחושתי הייתה שהחץ כבר סומן וכל שנותר הוא לצייר סביבו אתהמטרה: "היה לכםאישור ביטחוני?" (באותה עת בתי הספר לא נדרשו לקבל אישור ביטחוני לשהות קצרה ללא טיול, אף שאישור כזההיה בידנו); "כמהשומריםהיו בלילה?" (כדי לבדוק אם יש לנו תודעה ביטחונית); "האם התלמידים לבשו בגדים בהירים בחציית הכביש?" (למותר לציין שאין הוראה כזאת); "מדוע לא עצרתם את התנועה עם שלטי 'עצור' של משמרות הבטיחות?" (בל נשכח שמדובר בבית ספר תיכון ובכביש חיפה-תל אביב...). בסיום ה"תחקיר" התברר שבית הספר פעל לפי הנהלים ואיש לא נדרש להסברים נוספים. מאז השתנתה גישת משרד החינוך לחלוטין: הנהלים חודדו והובהרו, במקרה תאונה , חלילה, המשרד אינו ממנה ועדת חקירה אלא ועדת בדיקה (המרחק ביניהן עצום כי החקירה נמצאת בסמכות המשטרה), אך גם היום ראוי להבהיר למנהלים ולמורים את האחריות האדירה המוטלת על כתפיהם בייחוד בטיול השנתי. לפני כשנתיים מינתה אותי מנכ"לית משרד החינוך דאז לשמש חבר בוועדת בדיקה של המשרד כנציג המנהלים, לבדיקת נסיבות נפילתו ממצוק ופטירתו של תלמיד בטיול שנתי. לא מצאנו כל דופי בהתנהלות בית הספר, אך נושאים מרכזיים ראויים לתשומת לב מיוחדת. חוזר המנכ"ל ס"ה/9 (ג) מבהיר ש"מנהל בית הספר

ד"ר רמי אמיתי

סגן יו"ר הנהלת התאגדות המנהלים

אחד התלמידים שהיה במחצית הדרך החליט לסגת לאחור אל המדרכה - רכב פרטי שנסע במהירות אך האט כשראה את התלמידים חוצים, האיץ שוב בלא שצפה את חזרתו של התלמיד למדרכה, פגע בו והרגו במקום. למותר לציין את ההלם שפקד את כולנו, מורים ותלמידים שנכחו במקום, הורי התלמיד (אביו שהה אותה עת בחו"ל) וכל קהילת בית הספר. לא חלפו אלא ימים ספורים ממועד

המוקד המרכזי הוא סיור מכין לטיול - סיור זה חשוב לאין ערוך, אך הוא טומן בחובו כמה קשיים; סוגיה נוספת רבת משמעות היא האישור הביטחוני