קשר עין - גליון 237 - מרס 2014

קשר מאמר 38

זה המקום להדגיש כי מדובר באישור ביטחוני בלבד, ואין לו ולא כלום עם מצבם הבטיחותי של המסלולים או אתרי הלינה. הטיולים בשמורות טבע אינם טומנים בחובם, בדרך כלל, סכנה מוחשית, אך לא זה המצב במסלולים שאינם בתחומי שמורות טבע, גם אם הם מסומנים ע"י הוועדה לסימון שבילים. יידע כל מנהל ומורה ויישמר - הבטיחות בטיול היא באחריות הצוות המלווה, ומדובר באחריות כבדה שיש להיערך אליה כראוי. כל מסלול המוצע לכם חייב להיבחן בקפידה, מתוך ראיית הסיכונים הקיימים בו ושקילת כדאיות ההליכה בהתאם אליהם. כדי למזער את הסיכוי לטעות ו/או אסון, יש לוודא שכל המדריכים הם בעלי תו תקן, וחשוב לוודא גם שתו תקן זה אכן תואם לאזור שמטיילים בו. אין אנו יוצאים ידי חובה אםשכרנו מדריך בעל תו תקן "כללי", אם אינו מיועד לאזור שבו נטייל. יש לדרוש מחברת הטיולים את צילומי תווי התקן של המדריכים זמן סביר לפני הטיול, כדי שלא נעמוד בפני שוקת שבורה בבוקר הטיול ! אל לנו לשכוח את התדריך המלא לתלמידים ולמורים טרם היציאה - ייעודו לפרט בפניהם את כל הנהלים המחייבים, להזכיר נקודות תורפה בדרך ולמנוע כל תקלה עתידית. בהרצאות שאני מקיים בבתי ספר בתחום הבטיחות והביטחון בטיולים, הושמעו לא אחת הערות כגון: "אי אפשר למלא את כל ההוראות, לא נצא לטיולים" - לא לכך כיוונתי את דבריי. אף שהטיולים טומנים בחובם סכנה מוחשית שאין כדוגמתה בחצר בית הספר, אין לי כל ספק בחשיבותם של הטיולים להכרת נוף ארצנו, להגברת הזיקה לארץ ולמולדת, להכרת האתרים דרך הרגליים ולא דרך האינטרנט, לגיבוש חברתי של חברת התלמידים ולתחומים רבים נוספים. מכיוון שאני מאמין באמירות אלה באמת ובתמים, ואני סבורשמרביתעובדי החינוך, מנהלים ומורים, תומכים בהן, אני סבור שיש להרבות בטיולים ככל שניתן, עם שימת דגש מיוחד בתחום הבטיחות והביטחון. כמובן, לא הזכרנו את התנהגות התלמידים בלילות הטיול (אלא אם דאגנו לטמון בארוחת הערב גלולות שינה...), את חובת ההקפדה על שתייה מרובה ועל חבישת כובע, מניעתקיצורשבילים, הקפדה עקשנית על בדיקת נוכחות ועוד, אך לכך נקדיש מאמר אחר...

אחראי לביצוע נאות של טיולי התלמידים, על פי כל הנהלים, הכללים, ההוראות והרישיונות. המנהל יוודא - במישרין או באמצעות מי שהוסמך לכך על ידו ומדווח לו ישירות - שכל בעלי התפקידים בטיול ובסיומו מילאו את תפקידם כיאות. המנהל רשאי להאציל מסמכויותיו לרכז הטיולים של בית הספר, אך אינו רשאי להעביר לאחרים את הטיפול באותם הנושאים שהוגדרו בחוזר זה כנושאים הנמצאים בתחום אחריותו הישירה והבלעדית". בהמשך מפורטים בחוזר הנושאים הנמצאים בתחום אחריותו הישירה והבלעדית של המנהל, כגון: נותן הרשאה בכתב לקיום הטיול, ממנה (בכתב) רכז טיולים ואחראי לוודא שהנ"ל יעבור קורס רכזי טיולים בהקדם, ממנה חבר מצוות ההוראה הקבוע של בית הספר להיות אחראי הטיול, מאשר בכתב את תכנית הטיול על טופס תכנית טיולים, ממנה בכתב אחראי ביטחון לטיול, מוודא שכלי הרכב מאושרים כחוק, וכך גם המדריכים (תו תקן לאזור הטיול), מאבטחים וחובשים, ועוד כהנה וכהנה פעולות חשובות. המוקד המרכזי הוא סיור מכין לטיול: בסעיף 2.2.2. ב(5) בעמוד 53, בחוזר הנ"ל, מודגש ש"רכז הטיולים יוודא שנערך סיור מכין לקראת הטיול". באותו חוזר, בסעיף 9.3.2 בעמוד 83, מודגש ש"האחראי לטיול, או מי שהוסמך על ידו, יבצע לפני ובסמוך למועד הטיול סיור מכין במסלולי הטיול, באתרי הביקור השונים ובמקומות הלינה". סיור זה חשוב לאין ערוך, אך הוא טומן בחובו כמה קשיים: בבתי ספר שבהם מתקיימת פעילות של"ח יכול המנהל להטיל את פעילות הסיור המכין על המדריכים, וגם אז הסוגיה של מימון הסעתם, כלכלתם, לינתם וכדומה נותרת ללא מענה. הבעיה מחריפה בבתי ספר שבהם אין פעילות כזאת, ואז המוצא היחיד הוא להטיל את הסיור המוקדם על חברת הטיולים ששכר בית הספר. במקרה כזה יש לדרוש ממנהל החברה אישור בכתב על ביצוע של "סיור מכין" סמוך למועד הטיול, ונוסף על כך לדרוש ממנו להצביע בפני המנהל על נקודות קושי במסלול - אם יש נקודות קושי - וכיצד יש להיערך להתמודדות עמן. אין ספק כי כל מסלול צריך להיבחן אל מול גיל התלמידים, הכשרתם (מיטיבי לכת או חסרי ניסיון), מידת המשמעת שלהם וכדומה. סוגיה נוספת רבת משמעות היא האישור הביטחוני.

אף שהטיולים טומנים בחובם סכנה מוחשית שאין כדוגמתה בחצר ביה"ס, אין לי ספק בחשיבותם, ואני סבור שיש להרבות בהם ככל האפשר