קשר עין - גליון 240 - יוני 2014

פדגוגיה בעולם מתחדש

מתודולוגיה ופרשנות במציאות משתנה הנחיה חוזרת ונשנית של מפמ"ר הספרות למורים, בנושא בחינות, היא לא לסכם את ה, אם בתחילת התשובה ואם במהלכה. ָ ז ָ ר ְ פ ַ ר ָּ היצירה שבה עוסקים, ולא לעשות פ אני מבקשתלהציג מתודולוגיהשתשמשכלי עזר למורים ולתלמידים במקצועותהנדרשים לבגרות ותסייע להם בלימודיהם. המתודולוגיה מתבססת על חשיבה ביקורתית וגישה פרשנית תוך כדי שימור החוויה הספרותית. הרעיון להרצאה זו צמח מתוך התנסות עם תלמידים וסטודנטים. פעמים רבות, בעיקר במענה לכתיבת תשובות או כתיבת עבודות, נוכחתי לדעת כי הם מתקשים להבחין בין הבנת הטקסט לבין "הפעילות שבתודעה", בלשונו של בנימין הרשב (בנימין, הרשב "שדה ומסגרת", הוצאת כרמל, 0002). זאת בניגוד לתלמידי ישיבה, אשר מגיל צעיר לומדים את שיטת הפלפול ואת ההבחנה בין הפשט ובין הדרש בגמרא. (גילוי נאות, המומחיות שלי היא בספרות ההשכלה, ובאותם משוררים, סופרים ופובליציסטים אשר באים מהעולם התורני. זאת וסקרנות בנוגע לתיאוריות מודרניות הביאו אותי למסקנה בדבר חשיבות הקניית הכלים המתודולוגיים לחשיבה פרשנית וביקורתית החסרה לתלמידים).

כשווה ערך לפילוסוף, אלא ביחס מורכב עמו. כאשר ברצוננו לבצעפעולהפרשנית (הרמנויטיקה) לקריאה ביקורתית, אנו מסתייעים בתיאוריות. התיאוריה עבורנו היא מערך חשיבה, המשגה והתבוננות. ) פירושה מבט. מטרתנו heaot( המילה תיאוריה לעשות שימוש במושגים ובניתוח ביקורתי כדי לומר משהו חדש על טקסט. כך, לדוגמה, ג'ודית באטלר מנתחת את "אנטיגונה" בקריאה חדשה, ומציגה מודל חדש של חשיבה וניסיון להראות מודל שונה של משפחה אלטרנטיבית. התפיסות הרווחות היום בתורת הספרות מאמצות גישה של חוסר ודאות. לטענתן, הספרות והביקורת הספרותית בתקופה זו נתונות בתהליך של שינוי מתמיד. פרשנות, וכל פרשנות, אינה סוף פסוק. קריאה מחדש עשויה לפרק אותה, ולהציע פרשנות שונה - לעתים אף סותרת, שאף היא מוגדרת כזמנית )Pale ,De Man "Autobiography as De-Face- ment" ,MLN ]5[ 94 p. 919 – 930).

תורת הספרות והתיאוריה הביקורתית התפתחו בצעדי ענק בסוף המאה ה-02 (פיטר, בארי "מבוא לתורת הספרות והתרבות", עריכה ותרגום חנה הרציג, האוניברסיטה הפתוחה, 4002). רעיונות חדשים יצרו תיאוריות פורצות דרך בתחומים שונים: בלשנות, פסיכולוגיה, פיזיקה, ביולוגיה, וכמובן, הספרות. אל מול מציאות משתנה וחסרת נחת, בשפע של אינפורמציה, ובנגישות למקורות מידע שונים מן הראוי לבחון את היצירה הספרותית לא כדבר עצמו אלא ככלי "רב מערכתי" היכול לתרום להבנה מעמיקה יותר של כתיבה ספרותית בסביבות דינמיות (איתמר, אבן-זהר "הצמיחה וההתגבשות של תרבות עברית וילידית בארץ-ישראל, 2881-8491", קתדרה 61, עמ' 561 – 981). טענה הרווחת בפילוסופיה המודרנית בת ימינו ש"הכול טקסט", כל מה שמכונה "מציאות אובייקטיבית" הוא בעצם מקור לקריאה ופרשנויות שונות. מצב זה מעמיד את מבקר הספרות לא רק

ד"ר ברכה בןשמאי אורט גוטמן נתניה JTS - The Jewish Theological Seminary at Visiting Scholar (הרצאה שניתנה בכנס "נפגשים בחינוך - בין תרבויות לפדגוגיות" שנערך במכללת קיי 4102)

32