קשר עין - גליון 240 - יוני 2014

קשר מאמר 36

איסוף דקדקני של תעודות, בדיקת אמינותן, ניתוחן והשוואתן בזהירות ובקפדנות על מנת לשחזר את המציאות "כפי שהייתה באמת" (היסטוריון בן המאה ה-91 ליאופולד פון רנקה), לעיסוק בדיונים תיאורטיים רדיקליים ופורצי דרך בסוגיית השואה וייצוגה. שלושה מרכיבים עיקריים דרושים לניתוח יצירה ולפענוחה ברוח החשיבה הפוסט מודרנית: • סיכום הטקסט; • שימוש באמצעים האמנותיים; • הגישה הפרשנית. בשיטת הלימוד הנוכחית הדגש הוא על שני המרכיבים הראשונים. ואילו המרכיב השלישי, הגישה הפרשנית, לוקה בחסר. הנחלת הגישה הפרשנית ויישומה בניתוח הטקסט הספרותי תעודד את התלמיד לחשיבה ביקורתית תוך שימוש במפה מושגית המצמצמת את הנטייה הרווחת לקריאה סטריאוטיפית ולראייה דיכוטומית של המציאות בנוסח שחור לבן. מרכיב ראשון הוא הטקסט עצמו. בלשון חז"ל פשט - יצירה, שיר, סיפור, מחזה, רומן, אגדה ועוד. מרכיב שני הוא האמצעים האמנותיים (עיצוב) - עלילה, מבנה, מספר, דמות, מוטיב, סיטואציה, לשון, דימויים, מטפורות, ניגודים, אנלוגיות, אלוזיה, רמז מקדים, מונולוג, דובר בטקסט, אירוניה, חריזה, פסיחה ועוד. מרכיב שלישי הוא הפרשנות המבוססת על מחקר - הפרשנות היא שילוב של שני המרכיבים, הטקסט ואמצעים אמנותיים (עיצוב). הפרשנות חלה על דיסציפלינות שונות: ספרות, פסיכולוגיה, פילוסופיה, חברה, חינוך, משפטים.

וביקורת, מס' 04 ,2102, עמ' 121 - 551). גולדברג מציג במגוון רחב את השפעת אירוע השואה על המחקר וחקר ההיסטוריה בכלל. דגש על ההיסטוריה של הקורבנות, חקר רצח עם (גינוסייד), ההיסטוריה של הזיכרון, זיכרון קולקטיבי ותרבותי, מבנה זהויות ועוד ועוד. טענתו של גולדברג היא כי השואה השפיעה על חדירתן של תובנות פוסט מודרניות אל הדיסציפלינה ההיסטורית. הדקונסטרוקציה, מבית מדרשו של ז'אק דרידה, הובנה כשיטה שצמחה בין היתר מתוך החוויה של הדור שלאחר השואה. ערעור כוחה של השפה לסמן את מה שמחוץ לה, מותו של הסובייקט והמחבר, קריאת תיגר על הסמכות ועל הידע, כמו שאר הרעיונות המרכזיים של הפוסט מודרניזם, הם סוג של תגובה פסיכולוגית קולקטיבית של דור שנות השישים לקטסטרופה שהתרחשה בדור שלפניו. כבר חנה ארנדט הציעה פרשנות לשואה (לא דרך הגישות הללו בפירוט) שערערה את עמודי התווך של הממסד, בספרה על "אייכמן בירושלים". לטענתה, לא ניתן להבין את השואה במנותק מתהליכים קולוניאליים ואימפריאליים גזעיים שהתרחשו בטרם השואה. פרשנותה אפשרה לנו לבחון צדדים בשואה שהיו מכוסים, מוסתרים וחשוכים יותר. בעקבותיהצלח זיגמונטבאומן (בספרו "מודרניות והשואה" שתורגם זה עתה לעברית) להרחיב עוד את מסגרת הפרשנות ולטעון שבלי המודרניות לא הייתה שואה. אלו מקצת הדברים שמצביעים על זיקה שבין השואה לבין השינויים שהתרחשו בדיסציפלינה ההיסטורית, שרציתי לחשוף לפניכם כדי להראות את חשיבותן של התיאוריות הפוסט מודרניות הרווחות בתרבות של ימינו. ממתודולוגיה ומסגנון כתיבה אמפיריציסטי פוזיטיביסטי, המבוסס על

הנחלת הגישה הפרשנית ויישומה בניתוח הטקסט הספרותי תעודד את התלמיד לחשיבה ביקורתית תוך שימוש במפה מושגית המצמצמת את הנטייה לקריאה סטריאוטיפית ולראייה דיכוטומית של המציאות