קשר עין גליון 246 ירחון ארגון המורים פברואר 2015

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

קשר משולחן ההנהלה 7

כלפי יהודים, אלא גם כלפי מדינת ישראל. שנאה זו מתבטאת בהפגנות, בחרמות מצד אוניברסיטאות, החרמת סחורות מישראל, מעשי אלימות נגד יהודים - וכל זאת במדינות הכי דמוקרטיות. אפשר לומר, לצערי, שאין מדינה בעולם, בוודאי באירופה, שאין בה גילויים אנטישמיים שבאים לידי ביטוי, חריף יותר או פחות, ברחוב ואף בפרלמנטים השונים. אישית, השתתפתי, בשמנו, בחנוכתאנדרטהלנרצחי באבי יאר בקייב. יהודים שנסעו איתי ברכבת הזהירו אותי לא לחבוש כיפה כי אני עלול להיזרק מהרכבת. עד כדי כך היה הפחד גדול. ובכל זאת עדיין חיים באוקראינה עשרות אלפי יהודים, ואולי יותר - אף על פי שבאוקראינה האנטישמיות מושרשת עוד מהזמן שלפני תקופת חמלנצקי והפוגרומים של אודסה שהניעו את התנועה הציונית. אבל זה קורה גם בצרפת, בבלגיה, בהונגריה ובמקומות אחרים. כאזרחי המדינה, וכמורים ומחנכים, עלינו לעשות את המרב כדי ללמוד ולהפנים את לקחי השואה ולהיות מודעים לחשיבות של מדינת ישראל. העם היהודי סבל השפלות ורדיפות בהיותו מיעוט בגולה. זה אמור לשמש לקח מבחינת התייחסותנו שלנו למיעוטים במדינה. כי אדם הוא אדם, ומיעוט הוא מיעוט, ולכולם זכויות אנושיות שוות. חשיבות האירועים השבוע בפולין היא לא רק לצורך לקח חיצוני לעמים האחרים, אלא גם לקח לנו, בנוגע לגולה ובנוגע ליחסים שלנו עם מיעוטים החיים לצדנו ובינינו וכלפיהם, כעם החי במדינת ישראל החופשית. נכון הדבר לנו, בעיקר, כמורים וכמחנכים, לחנך לערכי סובלנות והוגנות. לאיכות החיים במדינת ישראל ולשמירה על ערכיה יש חשיבות רבה יותר מלכל דבר אחר.

לפני עשר שנים, ביום השנה ה-06 לשחרור אושוויץ, קבע האו”ם את יום 72 בינואר ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה, והשבוע מתקיים באושוויץ טקס בינלאומי בהשתתפות ראשי מדינות, שרי חינוך וארגוני מורים מכל המדינות שהיו מעורבות במלחמת העולם השנייה. גם ארגון המורים שלח משלחת ובה 4 נציגים. נוסף על הטקס יתקיים יום עיון, ונושאו בניית תכניות לימודים להנצחת זיכרון השואה והלקחים שלה והחדרתם למערכת החינוך במדינות השונות. זהו נושא חשוב. חשוב לדעת, חשוב לזכור, חשוב למנוע. מבחינתנו, לימוד השואה ולקחיה, בכלל, ובנוגע לעמנו, בפרט, הוא נושא חשוב ביותר לקיום של מדינת ישראל והעם היהודי. זו, אגב, גם הסיבה לכך שבכל המאבקים שניהלנו עד כה לא פגענו מעולם בנסיעות לפולין ובהכנה להן. האנושות כולה, ובה העם היהודי, חשבו שעם שחרור אושוויץ וסיום המלחמה תם פרק אפל ביותר בהיסטוריה. מי שנולד במדינת ישראל החופשית והעצמאית, והנוער שלנו, בייחוד, אינו יודע מהי גולה, והוא מקבל את מדינת ישראל כמובנת מאליה. ולכן מי שלא חי בגולה, מי שלא חי כמיעוט או כפליט, יתקשה להבין את חשיבותה של מדינת ישראל. לימודי ההיסטוריה ואף מבחני הבגרות בנושא השואה אין די בהם להבין מהי שואה ומהי גולה. החוויה הבלתי אמצעית שאותה חווים התלמידים בביקורים בפולין ובמחנות ההשמדה משפיעה יותר מכל לימוד תיאורטי–עיוני. הנושא חשוב שבעתיים דווקא בתקופה זו, שבה האנטישמיות מרימה ראש, בעיקר באירופה, שבה הושמדו 6 מיליון יהודים רק בגלל היותם יהודים. האנטישמיות לבשה פנים וצורות חדשות והתאימה עצמה למאה ה- 12. היא לבשה שנאה, לא רק

רן ארז

יו"ר הנהלת ארגון המורים