קשר עין גליון 262 - ירחון ארגון המורים ספטמבר 2016

הקורא בכתבי שלום עליכם מתוודע אל ההווי של יהודי הגולה ואל קורותיהם שם, מידע שספק אם פרקי ההיסטוריה יכולים להביאו לפני הקורא בחיות כזאת

תמונות: ויקיפדיה

באפס". הנה, לדוגמה, דברי טוביה: "כמו שאנו אומרים ברננו צדיקים 'שקר הסוס', כלומר, אין חכמה ואין עצה כנגד סוס עצל". אנו הרי מצפים שטוביה יציין שאין לסמוך על חוסן ), אבל הציפייה 19 - 17 חומרי (כמשתמע מתהלים ל"ג מתגלגלת באפס - כי טוביה נתפס במילה "סוס" כדי לומר פתגם עגלוני פשוט: "אין חכמה ואין עצה כנגד סוס עצל". (ראו תרגום וביאור אצל י' זם, "הצחוק ארתור שופנהאואר ("ההומור", מתוך וזיגמונד פרויד )26 ' מהו?" תשכ"ב, עמ 215 ' , תרגום ט' בר, תשכ"ז, עמ II כתבי זיגמונד פרויד, כרך ) מצביעים על כך שהצחוק חושף את הניגוד והיחסיות 219 - שבחיים. אולי זו הסיבה שאנחנו צוחקים כשאנו רואים את השמן והרזה, את דון קישוט וסנשו פנשה, את בנימין ("השלישי") וסנדריל, את מנחם מנדל ושיינה שיינדל, את מנחם מנדל וטוביה; השכר שטוביה ביקש מהגביר על הצלת שתי קרובותיו נראה לו מוגזם, ואילו בעיני הגביר מדובר בסכום זניח. היחסיות שבחיים מתמצית גם בעגה שהגיבורים נוקטים: טוביה מדבר בלשון חלבנים, מוטיל מלביש ערומים

(מלביש ערומים הוא תואר לאל בברכת השחר, וכאן הוא משויך למוטיל החייט הדלפון) מדבר בעגת חייטים, ולייזר וולף הקצב – בלשון קצבים. לכאן אולי אפשר לייחס את הדיבור הקומי במישורים שונים, מה שנהוג לכנות "קומדיה של טעויות", בה עושה שימוש בעיקר מולייר (למשל ב"הקמצן"): טוביה מוזמן אצל הקצב לייזר וולף, המעוניין בבתו צייטל - אלא שטוביה משוכנע שלייזר וולף מעוניין בפרה שלו... גם מצביע על כך שההומור מקטין את ערכו של פרויד העולם הסובב המציק לאדם. בכתבי שלום עליכם נמצא אינספור סצנות שבהן הגיבור מנסה להתגבר על מצוקה על ידי גיבוב ארכני של מילים לא לעניין, שמעורר צחוק, כמו בפרק "מעשה נסים", שבו מגבב טוביה אינספור מילים על אורך הדרך עד בויבריק (כינוי לעיירת נופש ליד יהופיץ, הלוא היא קייב) בפני שתי הנשים שתעו ביער; או בסיפור "הקדירה", שבו מגיעה מוכרת העופות ינטה אל הרב לשאול כביכול על כשרות קדירה, אבל, למעשה, היא מעייפת את

31