קשר עין - גליון 238 - אפריל 2014

סיפורי מילים שלפסח, חג האביב סיפוריםעלמקורותיהן שלמילים הנוגעותלפסח ולתקופתהאביבבשפות השונותועל גלגוליהן הלשוניים

אביב

צמיחה

בּ ַ הוגים, וסימנו הגרפי הואהאות] ונתקבלההצורהא . נראה, שמן המילה הערבית, ומצורות מקבילות ّ أب - יני ָ ני ִ בעברית, שגםבהן נבלעהעיצור נ, נוצר שורשתּ בּוֹ ִ א ְ י): א-ב-ב, ועניינו צמיחה, פריחה. המילה בּ ִ שנ ִ (מ משמעה: בפריחתו או בצמיחתו, והכוונה - בצעירותו, בּוֹ ִ א ְ נּוּ בּ ֶ ד ֹ כפי שמשתמע מן הכתוב באיוב ח, י"ב: "ע ית-חמית, ִ מ ֵ ית, שהיא לשון ש ִ ר ָ ה ְ מ ַ ף". בא ֵ ט ָ קּ ִ לֹא י אי ַ בּ ַ אי הוא כינוי לנהר הנילוס, ופירוש המילה א ַ בּ ַ א ח, על שם צמחי הגומא ַ ר ֶ ח, פּ ַ מ ֶ באמהרית הוא צ ה, וזהו ָ בּ ֶ בּ ַ יסא ִ ד ָ הקרויהא ָ י ְ יוֹפּ ְ ת ֶ הרביםשבו. בירתא חחדש. ַ ר ֶ םשמשמעו: פּ ֵ ש ,ֻ נ ָ צּ ִ ן הושאל מן השם הבבלי נ ָ יס ִ שמו של חודש נ והוא בא לרמז על פתיחתהניצנים בטבע בתקופת הפריחה והלבלוב. במעבר של מילה מלשון ללשון קיימת תופעה, שבלשנים נתנו את הדעת עליה, ולפיה, העיצור צ מתחלףבעיצור ס. גםבלוחהשנה אן, ומעניין לציין, כי שמו של ַ ס ִ המוסלמי מצוי חודש נ חודשניסן הגיעאפילו ללוחהשנההתורכּי (בהשפעת המוסלמים). כך מכונהאצלםהזמן המקביל לחודש אפריל. ן בלוח הלועזי. ָ יס ִ יל הוא מקבילו של חודש נ ִ ר ְ פּ ַ א אפשר לראות שגם חודש זה, כמקבילו העברי, פירושו APERIRE קשור לפריחה בטבע: בלטינית לפתוח, דבר שמרמז על פתיחת הניצנים והפריחה בטבעהיפהשמסביבנו. מכאן בצרפתיתרווחהמונח הבא לציין משקה המוגש לפני הארוחה APERITIF כדי "לפתוח" את התיאבון. לפי גרסה אחרת, קרוי ה, שכינויההקצר היה ָ יט ִ רוֹד ְ פ ַ יל על שמהשל א ִ ר ְ פּ ַ א , ומכאן, לפי גרסה זו (שאותה הזכיר ארנסט APRO . APRIL קליין), נוצרהשם לכל עם ואומה פילוסופיית לשון מיוחדת, וכנגד

חהואהראשון בשלושתהחגיםהנקראיםשלוש ַ ס ֶ פּ ים, אחריו שבועות וסוכות. ומדוע נחשב חג ִ ל ָ ג ְ הר הפסח לראשון החגים? כי חג זה נחוג בחודש ניסן, שהיהבתקופתהתנ"ךהחודשהראשון למניין השנים. אשוֹן- ֵ ר ָ ש ה ֶ ד ֹ ח ַ בספר אסתר ג, ז נאמר במפורש: "בּ ן ָ יס ִ ן"; אך עוד קודם לכן נאמר על נ ָ יס ִ ש נ ֶ ד ֹ הוּא ח אשוֹן ִ יםר ִ ש ָ ד ֳ אשח ֹ םר ֶ כ ָ הל ֶ זּ ַ שה ֶ ד ֹ ח ַ בשמות י"ב, ב: "ה ה". ָ נ ָ שּ ַ י ה ֵ ש ְ ד ָ ח ְ םל ֶ כ ָ הוּאל בחודש האביב, על פי הכתוב בשיר-השירים ב, י"ב, ן מקורה באכּדית: ָ צּ ִ ץ". המילה נ ֶ ר ָ א ָ אוּ ב ְ ר ִ ים נ ִ נ ָ צּ ִ "הנ היאצורתרביםשל ֻ נ ָ צּ ִ ניצנים. הצורההאכּדיתנ = ֻ נ ָ צּ ִ נ נתפסה, ֻ נ ָ צּ ִ ה, אך מכיוון שהמילההאכּדית נ ָ צּ ִ ץ, או נ ֵ נ בטעות, כצורת יחיד, אףעל פי שציינהרבים, הוסיפו ים, ִ ם, כמו דּוֹד - דּוֹד ִ בטעותעליהאתסיומתהריבוי י ים. (בהקשר הזה אציין ִ נ ָ צּ ִ ים, וקיבלו: נ ִ יר ִ יר - ש ִ ש שדוברים רבים משתמשים במילה ברקסים, בלשון המדוברת, לציון מעצורים, וכמעטכולםאינם יודעים מציינת באנגלית ריבוי BRAKES שהמילה ברקס ם - ִ ולכן הוספתסיומת ריבוי בעברית - י BRAKE של למילה ברקס מיותרת לחלוטין. טעות נפוצה דומה , MEDIA ה ָ י ְ ד ֶ היא המילה מדיות: המילה הלטינית מ שמשמעותה: כלל אמצעי התקשורת, מציינת ריבוי , ולכן הוספתסיומתהריבוי בעברית- וֹת MEDIUM של - למילהמדיהמיותרתלחלוטין.) ב הוא ֵ המילה אביב משמעה פריחה, צמיחה; א צמח רך ורענן. השם מוזכר בצורת הנסמך ברבים ל". ַ ח ָ נּ ַ י ה ֵ בּ ִ א ְ אוֹת בּ ְ ר ִ י ל ִ תּ ְ ד ַ ר ָ בשיר-השירים ו, י"א: "י ; כאן בולט INBA מוצאהמילההואבלשון האכּדית - העיצור נ בשורשהמילה, ובדרך דומהמוצאיםאנו נ א. במעבר לערבית ָ בּ ְ נ ִ בצורההארמיתהמקבילה - א נבלע העיצור נ בעיצור ב [העיצור הואהצליל שאנו

ד"ר מוטי רוזן מורה, לשונאי ובלשן

שמו שלחודש ן הושאלמן ָ יס ִ נ ,ֻ נ ָּ צ ִ השםהבבלי נ והואבאלרמז על פתיחתהניצנים בטבעבתקופת הפריחה והלבלוב

26