אינפיניטי בית השקעות - מגזין פיננסי מקצועי - פברואר 2018

ד"ר אביחי שניר, כלכלן בכיר, לוואלה

אומת הסטארט אפ? למה אין כמעט זירות מסחר בביטקוין בישראל? הביטקוין הוא אמצעי תשלום, אך אינו עומד בשני התנאים הנוספים הדרושים כדי להיחשב לכסף: קובע ערך ושומר ערך. עם זאת, יש לו כל התכונות הנדרשות מנכסים בטוחים כגון זהב או אג"ח ארה"ב - ולכן הוא עולה בזמן מחסור בהשקעות טובות, אך עלול לצנוח כשהאלטרנטיבות חוזרות לתמונה.

חוסר הרגולציה בתחום בארץ מערים קשיים לכל מי שמעורב במסחר במטבעות קריפטוגרפיים. מצד אחד, בשל המחסור בהנחיות, חלק מה י בנקים מונעים העברות כספים לזירות מסחר במטבעות קריפטוגרפיים. מצד שני, הם לא מפקחים על המטבעות, כי הם חושבים שהמטבעות נמצאים בשימוש של גנבים ומלביני הון. מה שיוצר מעין מלכוד רגולטו י רי. הבנקים מסתמכים בכך על הנחיית הרגולטורים, לפיהן התנודתיות במטבעות הללו מסוכנת ללקוחות, ובנוסף המחסור ברגולציה הופך את זירות המסחר ואת השימוש במטבעות הקריפטוגפיים למקום נוח לפוש י עים, גנבים ומלביני הון למיניהם. כל זה מביא לכך שסכומים גדולים של כסף, יוצאים מישראל במקום להיות מושקעים בה. בגלל הרגולציה, חברות שעוסקות בפיתוח פלטפו י רמות, המבוססות על מטבעות קריפטוגרפיים, מעדיפות להנפיק בחו"ל מאשר בארץ. זירות מסחר ופיתוחים טכנולוגיים שהמרכז שלהם יכול היה להיות בארץ, נודדים החוצה. כל עוד הרגולציה בארץ יותר מגבילה מאשר בחו"ל, מי שמעוניין לסחור במטבעות קריפטוגרפיים כאן, מוצא דרכי מסחר קשות יותר לפיקוח. כך קיים שוק סוער בפייסבוק, שבו אנ י שים מוכרים מטבעות קריפטוגרפיים פנים אל פנים, תמורת מזומן. לכן, אם גורמי הרגולציה לא ימצאו במהירות את הדרך להפוך את המסחר לנוח ומפוקח, הם יגלו שזה קשה מאוד ליישום. בשורה התחתונה, הפיקוח לא צריך להיות כל כך מסובך. חשוב לעודד הקמה של זירות מסחר עם עמלות נמוכות, נפח מסחר גבוה, ורישום של המשתמשים. הרוב המכריע של הסוחרים במטבעות קריפטוגרפיים הם אנשים שומרי חוק, שמעוניינים באתר מפוקח שבו הכסף שלהם מבוטח, ולכן אם יציעו להם אתרים כאלו הם יסחרו דרכם. זירה כזו תפתור לר י גולטור הרבה בעיות, כי הוא ידע מי מעביר כספים, לאן, ולמה. אז במקום להתייחס לכל מי שרוכש ומוכר מטבעות קריפטוגרפיים כמו אל מלבין כספים בפוטנציה, אולי עדיף להניח שמי שמבקש להעביר כספים באופן גלוי מחשבון הבנק שלו למטבעות קריפטוגרפיים, עושה את זה מתוך כוונה חוקית. אולי גם עדיף לבנות בשבילו את התשתית לעשות את זה בצורה מפוקחת, מה שישפר גם את מצבו, וגם את מצבו של הרגולטור.

ישראל נתפסת כמדינת ההיי-טק, אבל הרגולציה שלה לא מעידה על כך. לפני כמה ימים פגשתי מכר מאמריקה, שהתלונן על זירות המסחר למ י טבעות קריפטוגרפיים בישראל. הוא ניסה להמיר סכום מכובד בביטקוין לשקלים. זירת המסחר לקחה את הביטקוינים והתמהמהה כמעט שבו י עיים עד שהעבירה את השקלים לחשבונו. לדבריו, מאחר ובישראל יש מעט מאד זירות מסחר של מטבעות קריפטוגרפיים, הן יכולות להרשות לעצמן לגבות עמלות גבוהות, ולהתפשר על רמת השירות שהן מעניקות. אחרי שסיים להתלונן, שאל שאלה פשוטה: "איך בישראל, שהיא אומת סטארט-אפ, לא הוקמו זירות מסחר נוספות? זו שאלה רלוונטית, בעיקר לאור ריבוי החברות בישראל שעוסקות בתכנות, בסביבה של המטבעות הקריפטוגרפיים. לפחות חלק מהתשובה לשאלה זו, טמון ברגולציה. למרות שהביטקוין קיים כבר תשע שנים, הרגולציה בישראל עדיין לא החליטה כיצד לה י תייחס אליו. הרגולטורים בישראל רוצים לראות מה עושים המקבילים שלהם בעולם, טרם יקבלו החלטות, ומכיוון שכל רגולטור בעולם מקבל החלטה שונה, הרי שהרגולטורים בישראל עדיין מתמהמהים. מצד אחד, הרגולטורים מבינים שסוחרים בנכסים קריפטוגרפיים, ושיש כאלה שאף מרוויחים מכך סכומי כסף גבוהים, ולכן הם מעוניינים למסות ולנהל את הנכסים האלו כמו כל נכס אחר. מצד שני, הרגולטורים עדיין לא ממש הגדירו מהו הנכס הזה. הרגולטורים גם מבינים שהבסיס בשימוש במטבעות הקריפטוגרפיים מוכוון לשמירה על האנונימיות של בעליהם, כך שגביית מיסים ופיקוח בתחום זה עשויים להיות בעייתיים ליישום. האמת, שהרגולטורים באמת בבעיה. בעולם רווחת מגמת צמצום השי י מוש במזומן, והרשויות כבר היו אופטימיות, וציפו לכך שהן תוכלנה לע י קוב באופן קל יותר אחרי כל העברת כספים, מה שיהפוך את המסחר בשוק השחור להרבה יותר מסובך. אולם, פתאום הופיע ה"ביטקוין", שמאפשר להעביר מזומנים מיד ליד, כמעט מבלי להותיר עקבות, גם בין אנשים שאינם נמצאים פיסית זה לצד זה.

12

Made with FlippingBook Online document