חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

מלחמת העצמאות- המבצר המעופף

באיזור היו בהישג יד, וניתן היה להטיל עליהן כמויות גדולות של פצצות, ובדיוק סביר. כמו כן יכול היה חיל-האויר מﬠתה לתקוף את המטרות בשﬠות היום, מגובה רב, בﬠוד מטוסי התובלה האיטיים יותר, אשר שימשו כמטוסי הפצצה, הופנו לתקוף את המטרות בשﬠות הלילה. סבב הפﬠולה של "המבצרים המﬠופפים" היה גבוה במיוחד: בי ו מים הבאים הם יצאו לﬠתים שלוש פﬠמים ביום לתקיפה, וטווחם אפשר להם להגיﬠ גם למטרות רחוקות, כשהם פוﬠלים במבנים של שלושה, שניים או במבצﬠי תקיפה של מטוסים בודדים. במבצﬠים הראשונים בהם השתתפו המפציצים הכבדים, הם קיב ו , ספיטפיירְ ומוסטנג; לאחר S -199 לו ליווי של מטוסי קרב אוויה תקופת-מה נמצא כי המטוסים לא אוימו כלל ﬠל ידי מטוסי קרב של חיל-האויר המצרי, וכך הם נשלחו למשימות באופן עצמאי, ללא ליווי.

ומטרות שונות לידו. שני המטוסים האחרים תקפו את ﬠזה ואת רפיח. המטוס שנוﬠד לאל ﬠריש לא הצליח לזהות את הבסיס המואפל. B -17- בלילה, ﬠם סיום מבצﬠ ההפצצה, נחת ה 22:45 בשעה הראשון בﬠקרון ואחריו שני המטוסים האחרים. מחשש כי ייפגעו בהפצצה של מטוסי קרב מצריים, נבחנה אף אפשרות לפזר אותם בשלושה בסיסים שונים, ואף אפשרות קיצונית יותר להשאיר אותם בצ'כיה ומשם לפעול נגד מטרות ערביות בטיסות מעבורת ארוכות-טווח. השיקולים הלוגיסטיים הכריעו, והוחלט לרכז את שלושת המטוסים ברמת דוד. שם פעלו המטוסים הרב-מנועיים, בהם מטוסי הדקוטה, הבופייטר ומטוסי המוסקיטו. ובתוך זמן קצר הם הצטרפו למטוסים אלה. הגעת שלושת המפציצים הכבדים, היתה מהפיכה ביכולת הל ו חימה האיסטרטגית של חיל האויר הישראלי. מעתה כל המטרות

103