חיל האויר בקרב - 70 שנות עליונות אוירית 1948-2018

בין מלחמות - המוסקיטו

בחו"ל. גם הפעלתם היתה בעייתית. מצבם הטכני היה הגרוע מכל המטוסים ולאחר תקופת מה נואשו אנשי התחזוקה והוחלט להוציא את המטוס משרות כמטוסי קרב אל-ראות. מצב טכני פגום ותאונות טיסה במהלך השנים בהן היה בשירות היה המוסקיטו מﬠורב במספר רב של תאונות. מספר גורמים חברו לכך: מצבם הטכני של מבני המטוסים ומנוﬠיהם, תכונות טיסה קשות במיוחד כאשר אבד למטוס אחד ממנוﬠיו, וכושר טיסה נמוך של טייסי חיל-האויר אותה ﬠת. אחד האסונות הקשים ביותר שנרשמו בשנים אלה, היה אובדנם באוגוסט 8- של שני מטוסים ﬠל צוותיהם בתוך יומיים. היה זה ה עת יצא מבנה ובו חמישה מטוסים לטיסת אימון ארוכת 1953 טווח. המטוסים החמושים הקיפו את האי קפריסין בשﬠת לילה חשוכה, ולאחר מכן היו אמורים לתקוף מטרה באיזור חלוצה. לאחר שסיימו את התקיפה, התברר כי אחד המטוסים לא שב לנחיתה. מיד הוצאו מטוסים לחיפוש מﬠל הים, ובהם גם מטוסי עוצמה התקפית במלחמה- מטוסי מוסקיטו באחד ממפגני יום העצמאות בשמי הארץ

הישראלי במשך שש שנים לפחות, והם היו הבסיס ﬠליו נשﬠנו כל תוכניות התקיפה האסטרטגיות, בהן תקיפת שדות התﬠופה ומתקני הצבאות הﬠרביים. טייסי שתי הטייסות התאמנו יומם ולילה בטיסות ארוכות טווח, אשר כללו הקפת האי קפריסין, והגיעו ﬠד איי יוון. בסיומו של המסע הארוך, היו יוצאים למ ו טווחים בנגב ותוקפים את המטרות בפצצות, רקטות ומקלעים. חיל-האויר, מתוך חשש לפגיﬠה של חילות אויר זרים בבסיסי הטייסות הקבוﬠים, תרגלו אותן בפריסות חירום לשדות משניים. , ﬠת פרסה אחת מטייסות המוסקיטו למספר 1953 כך היה ביוני רב של בסיסים מהם יצאה לגיחות אימון ותקיפה. המטוסים יצאו לתקיפת טייסות אחרות, ובמיוחד רבו הגיחות לﬠבר בסיס רמת דוד שם חנו טייסות מטוסי הקרב החד-מנועיים. בשמי הבסיס נערכו קרבות הגנה והתקפה, כדי להמחיש ביתר שאת את הבﬠיות בתקיפת שדות תﬠופה ﬠרביים במלחמה שנצפתה לשנים הבאות. מטוסי אל-ראות היוו בסיס אפשרי להקמת NF .30 המטוסים הראשונים מדגם טייסת מוסקיטו לקרב אל-ראות. המטוסים הגיעו לישראל ללא המכ"ם החיוני לפעולות מסוג זה, ונעשו נסיונות לאלתר ולהתקין בחרטום המטוס מערכות מכ"ם של מטוסים אחרים שנרכשו

141